אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

הזמנה

היום בשעה שמונה בבית הקונפדרציה שבירושלים, ערב זיכרון לפיצ'י יהורם בן מאיר.

http://il.youtube.com/watch?v=KqLZ8qgX_js&feature=related

2 תגובות

  1. לא אוכל להגיע מפאת המרחק, אולם השיר יפה להפליא, טוב לראותך במטע

  2. שלום,
    נוכחתי בערב ההוא. שאיפיין באיפוקו את פיצ'י, על המעט שהכרתי אותו.
    הדברים שקראת מן הכתב היום פיוטיים ביותר.
    קשה היה לעמוד במראה סיבלו (ממש) של רפי וייכרט, שנראה כמי שאיבד אב טרם זמנו. אם הוא לא פרץ בבכי היה זה שוב בזכות יכולת האיפוק.
    לאור הסיפור ליום כיפור שפרסת כאן בהמשך, תוכלי אולי להבין אותו יותר מאחרים.
    מד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן