אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

בילי

 

מוקדש לסשה

 

 

 

 

בִּילי שָׁר כָּל לַיְלָה בפאב

בילי רוֹקֶד לְקֶצֶב הַגִּיטָרָה

על רַגְלָיו גרְבֵּי רֶשֶׁת שְׁחֹרִים

הוא עוֹצֶם אֶת עֵינַיו

מֵעַל הָעֲקֵבִים

אוּלַי קָרְאוּ לו פַּעַם בְּשֵׁם אַחֵר

הוא כְּבָר אֵינו זוֹכֶר

הַוִּיסְקִי מַשְׁכִּיחַ הֵיטֵב

זִכְרוֹנוֹת לֹא רצויים

אוּלַי הוא פָּשׁוּט אַהֲב

אֶת בִּילִי הוֹלִידֵי

הוּא לָמַד לְנַגֵּן

כְּשֶׁהָיה בֵּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה

מִתּוֹךְ קִנְאָה בָּחָבֵר שֶׁלוֹ

אַחֲרֵי שֶׁלָּמד אֶת הַקֶּצֶב

לֹא נִזְקַק לוֹ יוֹתֵר

אַחֲרֵי שֶׁלָּמַד תָּוִים

הֵבִין שֶׁהוא יכוֹל לְבַדוֹ

הוא יוֹשֶׁב בּצָהֳרַיִם בְּחַדְרוֹ

וְשָׁר אֶל הַמַּרְאָה

בִּילִי בִּילִי בִּילִי

יוֹדעַ הֵיטֵב מָה לַעֲשׂוֹת

וְעַד הֵיכָן לְהַנִּיחַ לְהִתְקָרֵב

רַק עִם הַשְּׂפָתַיִם

וְלֹא מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה

רַק עַד הַשָּׂפָה

מִבְּלִי לגעת בַּלָּשׁוֹן

לָלֶכֶת לִישֹׁן לְבַד כָּל לַיְלָה

גַּם זוֹ אָמָּנוּת.

 

 

 

3 תגובות

  1. מירי פליישר

    יפה . אוהבת .

  2. האמפתיה בשיר הזה יורדת בקלילות במדרגות, בצעדים לא אחידים, דרך השפה העכשווית ותשומת הלב השירית.

  3. עזרא לוי

    " ..לָלֶכֶת לִישֹׁן לְבַד כָּל לַיְלָה

    גַּם זוֹ אָמָּנוּת.."

    חגית,
    ציירת יפה..

    אהבתי.
    עזרא.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן