על החברות – שני שירים למרחב ישורון

על החברות

אִם חָבֵר קוֹרֵא לָךְ מבעד חַלּוֹנֵךְ בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת

לְעוֹלָם אַל תִּשְׁלְחִי אוֹתוֹ לְדַרְכּוֹ. וְאִם שָׁלַחַתְּ וּבְכָל זֹאת

הִקְפַּדְתְּ עַל כְּלָלִים נוקְשִׁים הִתְעַשְּׁתִּי כַּעֲבֹר רֶגַע קָצַר

וְרוּצִי אֶל הַחַלּוֹן וצעקי אֶת שְׁמוֹ: "מֶרְחָב

בוא!חזור! יֵשׁ לִי תִּירָס עַל הַגַּז! בּוֹא לֶאֱכֹל מַשֶּׁהוּ."

וְהוּא יָשׁוּב עַל צְעָדָיו בְּבִטְחָה וּבְרָצוֹן יְקַבֵּל

מִיָּדֵךְ אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁתִּזְרְקִי לוֹ מבעד חַלּוֹנֵךְ

יַעֲלֶה לְמַעְלָה בַּמַּדְרֵגוֹת לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה ויתפעל

מְאֹד מִן הַתְּמוּנוֹת הַגְּדוֹלוֹת התלויות עַל הַקִּירוֹת. הוּא

יֵשֵׁב וִיְחַכֶּה לָךְ שֶׁתִּלְבְּשִׁי חֻלְּצָה נְקִיָּה וְתַדְלִיקִי אֶת

הַסֶּרֶט בְּחֲדַר הַיְּלָדִים ובתך התנוקת

תָּרוּץ אֶל הַמִּטְבָּח וְתָשׁוּב אֵלָיו עִם פִּלְפֵּל אָדֹם.

הוּא יְסָרֵב לַתִּירָס הַחַם וְיֹאמַר שֶׁאָכַל כְּבָר.

בֵּינְתַיִם הָאִישׁ שֶׁלָּךְ יְדַבֵּר אִתּוֹ עַל טאי צ'י

וְיִמְזֹג לוֹ מִיץ אַנַנַס קַר וּמָתוֹק. אַתְּ תָּשׁוּבִי אֶל הַסָּלוֹן

וְתֵצְאִי אֶל הַמִּרְפֶּסֶת תַּצִּיתִי סִיגָרִיָּה וְתִשְׁתִי

בִּירָה קָרָה. אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב עֲדַיִן וְאֵינֵךְ

יוֹדַעַת שֶׁזֶּה רֶגַע יָפֶה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בְּחַיַּיִךְ.

מִן הָרְגָעִים הַיָּפִים שֶׁיָּדַעְתְּ.

שיר לחבר מתנכר

אַתָּה, הָאִישׁ המתנכֵּר אֵלַי, שֶׁיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ וְחוֹשֵׁב עליי מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת. המסתגף הָעִירוֹנִי שֶׁבָּא מִן הַכְּפָר, שירתך בּוֹהֶקֶת מִסַּכִּין. אָמַרְתִּי שֶׁתּוּכַל לָבוֹא אליי בְּכָל שָׁעָה וְהָלַכְנוּ בָּרְחוֹב וּלְצִדִּי פָּסְעָה אִשָּׁה שֶׁבְּדִיּוּק אִבְּדָה אֶת בַּעֲלָהּ לְטוֹבַת הַבְּדִידוּת וְרָצִיתָ לִהְיוֹת לָהּ כְּאִישׁ וְהִיא דִּבְּרָה עִמִּי כְּאִשָּׁה. וְאַתָּה לֹא יָכֹלְתָּ לִסְבֹּל אֶת זֶה. רָאשֵׁי הַתּיֵבוֹת שֶׁל שִׁמְכֶם יָצְרוּ אֶת הַמִּלָּה מֵת. וְיָדַעְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יָמוּת אִם תִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ וְיָדַעְתִּי שֶׁמָּוֶת יִקְרֶה אֲבָל לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁבֵּינֵינוּ.