נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב.
ספריי:
2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית
2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה
חגית,
בשם אלוהי העברית: כבר לא "אִין" לדבר עברית ולומר "המלה המדוברת"?
או, לחלופין: "דְּבַר הַמִּלָּה"?
ולמוזיקת רוק אנד רול תקרא "סלע וגלגול" ולסגנון פאנק תקרא "שפיך"?; זה מונח שהשתרש משפת המקור מכיוון שבארץ אין לו מקבילה
זה לא בעצם סטנד אפ קומדי?
האמת היא שלא כל-כך איכפת לי איך קוראים למוזיקות ההן, שהיום הן כאן ומחר אינן.
אך כל מה שקשור לשירה אכן חשוב לי.
ספוקן וורד שירה לכל דבר, עדיין לא מקובל כמו בארה"ב אבל מתחיל לקבל תאוצה.
וגם רוק אנד רול איז היר טו סטיי