מאוחר בלילה פתחתי את הדלת הראשית
של הבניין. רציתי לאכול עגבניות. הייתי רעבה
ולא ידעתי איך אשיג עגבניות. התמונות על הקירות
נראו כמו עגבניות וחציתי את השער ונכנסתי לתוך תמונה
של מריאן פיית'פול והלחיים שלה נראו כמו שתי עגבניות
והעיניים שלה שני מעיינות של הרואין לבן ומתוק ורציתי
לקפוץ לתוך העיניים שלה וללמוד את כל הפילוסופיה של
השורדים מן המוות הלבן, שהיא תלמד אותי איך להגן
על המקום הסדוק כמו שחתולים נופלים על הרגליים
כמו שצעקות צורחות אצלי בראש
ומריאן שתקה הפעם ולא שרה, רק צללה לתוך מים חמים
ורגליה הלבנות מטפסות למעלה בעיגולים סגולים של חלומות
ורציתי להכנס לתוך האמבטיה מלאת שררה
ולתלוש בצפורניים את המרחק שעומד ביני ובינה
ובעדינות רבה ללחוש לה שלוסי ג'ורדן לא
הייתה חייבת לקפוץ מן הגג למרות שהמשפחה שלה
לא ראתה עד כמה התרוקנו החיים מגופה
ולמזוג לה בירה ולהניח את ראשי על כתפה.
.
אוקיינוס הקברניט
ואללה אחותי, מה לקחת לריאות?
מי זה GG?
או קי גרשון מה שלומך?
שירת רוק נהדרת
יפה מאוד
מירי תודה רבה זה שיר נסיוני לא יודעת אפילו אם זה שיר אולי כדאי לקרוא לזה הבלדה על מריאן פיתפול על משקל הבלדה על לוסי ג'ורדן
אל תשכחי את העגבניות שלה- שלך. מבחינתי הנסיון הוכתר בהצלחה
מרהיב ומרגש, חגיתוש.
יעל כל הבוקר חשבתי עלייך והנה את כאן. איזה נהדר לשמוע את קולך.
מתוקה, את ערה בבוקר? אני לאחרונה קמה נורא מוקדם, 11-12 בבוקר.
טוב לי לשמוע שאת מתעוררת בבוקר. גם השמש עלולה לחשוף מראות מעניינים.
חגית יקרה
עשיר
מרגש
מכמיר לב
ויפהפה
נולי, האם קסם הפיות עודו מעטר את שערך?
היי חגית,
מריאן פיית'פול נהדרת ולוסי ג'ורדן שלה מרגשת, ויפה כתבת.
נעים להיזכר. (בפוסט הקודם שלך נהניתי בין היתר מאזכור השיר המקסים 'סקרבורו פייר' – מצטערת שאני כותבת בתעתיק עברי, מעצלות).