בננות - בלוגים / / תאטרון העלובים
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

תאטרון העלובים

שירה: גלי חי

לחן: מוטי סטפק

http://www.youtube.com/watch?v=nmfB8C57nOg

תאטרון העלובים מאת גלי חי


קהל נכבד! ברוכים הבאים לתיאטרון העלובים

אשר גאה להציג במה ריקה, שחקנים מתים, אולם תיאטרון ללא אנשים

האומנות ירדה לזנות, כך אומרים האומנים

בידור זול ששולט, בידור מועדונים, נשים בנות שלושים על במות בית מלון

במועדון ישן, בטלוויזיה בסלון, קופסא של תמונות משדרת תרבות

של עולם מנוכר הגווע למות

ואם הגעתם עד פה, חכו מעט, מיד נתחיל

אין בית עדיין אפילו אין שיר

אבל אשיר פה בכל זאת

בלי איפור ובלי כפפות, אשיר מכל הלב

הדליקו האורות

במועדון ישן

בטלוויזיה בסלון,

קופסא של תמונות משדרת תרבות של עולם מנוכר הגווע למות.

 

3 תגובות

  1. מעניין!

  2. איזה מדהימה!! איזה קול נפלא! תודה שהבאת!

  3. יפה מאוד, חגית. דמדומי האימפריה הישראלית? 🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן