ילדת הצל

 

 

א

 

לָמָה תשכְּבִי בלילה, בחדר זר, מְעַל מִטָּה שאינָהּ שלַךְ?

כְּשהתוֹדעה מתרחקת מִמֵךְ אַתְּ יְכולָה לְנסוֹת לְהשִיב אוֹתָה

אֲבַל התודעה יודעת מה שהיא יודעת

לכן היא מבקשת שְלמוּת

לכן היא נצמדת לנְשימַת הגוף הקפוא מעל לספה

כי רֵיחו הטוב נִרְאֶה כמו ילדה שפעם התגוררה בחדר הזה

אֲבַל הֵיכָן היא עַכְשָיו?

החדר כהתגשמות הנצח מעולם לא היה רְכוּשָה הפְּרָטִי;

אַךְ משהו ממנה נִשְמַר בּו; גם לְאָחַר שגוּפָה נֶעֶלָם – 

בְּשָלֹש בּליְלָה שמעת את קוֹלָה מִתוֹךְ הארון במטבָּח

הֵיכָן שמְאֻכְסָנִים הַתַּבְלִינִים

שַמַעתְּ אוֹתוֹ עוֹלֶה מפִי פַּרְפָּרִים שְחוֹרִים

בִּכְנָפָם היְמָנִית קוֹצֵץ צִפֹּרְנַיִם מֻכְסָף

מְכַרְסֶם כָּרִיוֹת אֵצְבָּעוֹת יָדָהּ השְמַאלִית  –

מְכַרְסִם אֶת עוֹרָהּ המֵת בְּכָרִית כָּל אֵצְבָּע רָזָה וְיָפָה.

פָּרִיךְ הָיָה שְעַרָהּ הַמְעֻרְפַּל כְּשֶׁנִשְרָף בְּאֵש הַלַיְלָה.

 

ב

 

 קַוִּים מָשַכְתְּ סְבִיב יַלְדַת הצֵּל שצִמַחְתְּ עַל קִיר

עַד שנִשְמָע קוֹלָהּ

דוֹהֵר אֶל הרּוּחֲ

נוֹשֵר כְּעָלֶה

בְּיָעַר שֶל שִכְחָה

וְזוֹכֵר

 

 

ג

 

בינתיים, מבעד למִילִים, עֵין הנֶעֱלָם הגִיע לִשְמֹע את הכמעט נעלמים

מבעד לדלתות הליל ילְדַת הצֵל עוֹלָה לְאוֹרֵךְ הקִיר

מְאחוֹרַיו עוֹמֵד הנֶעֱלָם וּמַמְתִין.

 

אֲנִי הַכּמְעַט נֶאֱלֶמֶת שָרָה לְאזְנה הַשְקוּפָה חוֹפֶנֶת קוֹלִי

בְּאֵין יָדָהּ –  "אֲנִי רוֹצֶה לִשְמֹע צְעָקָה

מִבָּעַד לַמִלִים" –  הנֶעֱלָם מְגָלֶה קוֹלוֹ

עַל סַף דַלְתִי הַנִּסְגֶרֶת

וְנוֹטֵל אֶת הַכּמְעַט נֶעֱלֶמֶת.

 

ד

 

דֻמת דמהּ ממְרִיאָה מצווארי – אַרְגָמַן עָמֹק נֵחְרַש

לְאוֹרֵךְ לוּלָאוֹת רֵיח בּוֹרְדוֹ מוּתַש –  הצל נִשְבָּר –

גוֹרֵר גָּפָּיִם מַכְחִילוֹת לכְדֵי נָהָר –

 

עיניה הגְדועות נרְשמות בְּלהט לְהָבָה מְעַל לקִיר

יַלְדַת הצֵּל גְּדֵלָה בּלַאט,

מְגָלָה בָּבוּאָת אִישָה משְתקֶפֶת בְּמֵי האַמְבַּט

 

הצֵּל מְקַרְצֵף צָוּארָהּ בְּמַסְרֵק בַּרְזֵל עַל קֵיר דְמוּתָהּ,

הַצֵּל רוֹשֵם דֻמת דָמָהּ, מַמְריאָה מצָוַארָהּ

אַרְגָמַן מָתוֹק נֵחְלַש לִפְרוֹם דַּמי מדָמָהּ

לְהַשִיב דְבַש אֶל פִּיהַ המחְוִיר

לְגִלוּי סוֹד שְפָתָה השְקֶטָה

לְגִלוּי האלֶף שהֵרְחִיב מבּטָה

אךְ כּתַב:

 אַ- הָבָה.

 

ה

 

עֲלָטָת מָבָּטָהּ מָשִיבָה מָבָּטי

מְחֻסָר דָּם

עֳלָטָת מָבָּטָהּ כָּאן בָּפֶתַח

מָנִיחָה אֲלַכְסוֹן

וּמוֹשֶכֶת כֶּתֶם כָּחול לְצָוַּארי

עֲלָטָת מָבָּטָהּ מְפַרֶקֶת עֵינַי זוֹ מִזוֹ

וֹמַדְבִּיקָה אוֹתַן עַל בַּד מָתוּח

שאהיה לה צִיוּר

שלְעוֹלָם לא אשוּב לְצָיֵר

 

 

 

ו

 

הַקָּוִּים מִתְלַכְּדִים סְבִיב יַלְדַת הַצֵל שצַמְחָה על קֵיר,

הַקָּוִּים מִתְלַכְּדִים מסבִיב לַיַלְדָה

אַךְ הצֵל עוד נוֹתַר לְהשְמִיע קוֹלָה:

"זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתִי הֵם רַק סוּכַּרְיוֹת חָמוּצוֹת

נֶגֶד בְּחִילָה"

 

 

ז

 

יַלְדָת הצֵל מִתְרָחֶקֶת מגוּפי

את גופי כּבַר אֵינָה מָכִּירָה.

 

דַּקוֹת ילדותי מקופלות בפיה,

האם את מקשיבה?

חכי עוד רגע יִפתַח השער

וְאכְנִיס אותךְ פְּנימה, הרוח מִתְחזק

הליִל לָבַש כּתֹנֶת מיִם וְנִטְמָע בּגוּף אֲחֵר

חָכִּי לִי בְּתוֹךְ הַגוּף, בְּתוֹךְ הַגוּף שָקֶט.