אנדרוגנוס

 

 

 

 

  

קירות הבית שומרים על חלומות ישנים.

מן הסיד המתקלף עולה פריטת מיתרים.

מישהו מנגן על גיטרה

ומישהי חולמת לנגן.

 

זו התגלמות המאה השמונה עשרה:

אישה סגורה בביתה, איש מפליג מעבר לים.

 

הטרגדיה היא תמיד בידיעה.

 

אדם יודע כי תהום פעורה לפניו, אך ממשיך ללכת.

והיא הלכה.

 

והוא המפליג מעבר לים, לא יודע כיצד מערסלים תינוק.

 

 ומה זה להיות אישה אם לא זה?

האיזון המופלא הוא בין אהבתך לבִּיתךְ

לבין תשוקתך ליין.

בהבנתך כי רק בהיותך מנותקת מכל הגדרה

רק בהיותך אנדרוגינוס

נפתחת לפנייך

הדרך ליצירה.