נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב.
ספריי:
2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית
2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה
חגית זה נפלא ובמיוחד שאת מקריאה , פתאום הכל מסתדר בשורה הגיונית כמו מראות העיר. מבטך מתייחס לקטנים שבניואנסים. רגישות של כינור פלאים שצלילי העיר זורמים על מיתריו,והמנגינה הקשה אינה מסתיימת וכואבת בבשר המשוררת.והקורא.
הי חגית, שיר עתידני ואולי העתיד כבר כאן. והלוויתנים העורגים להתפוררות בהחלט משיגים אותה בשיר, התפוררות חומרית, מוחית ועד לריטוש הגוף. לא האזנתי אבל נהניתי לקרוא.
קראתי את תשעה שירים לשמואל ומעוניינת לקרוא גם את הספר הזה.
בשיר תיאור אותנטי של העיר תל-אביב. עיר עויינת שחלקה אוכלוסיה מבוגרת, חלקה אוכלוסיה אריסטוקראטית המעדיפה מוסיקה קלאסית על חדשות והקשה מכל עיר הגוזלת חמצן מתושביה "רחוב שודדי האויר". מעורר מחשבה שניה על מקום המגורים שלי.
חגית זה נפלא ובמיוחד שאת מקריאה , פתאום הכל מסתדר בשורה הגיונית כמו מראות העיר. מבטך מתייחס לקטנים שבניואנסים. רגישות של כינור פלאים שצלילי העיר זורמים על מיתריו,והמנגינה הקשה אינה מסתיימת וכואבת בבשר המשוררת.והקורא.
מירי, תודה רבה.
הי חגית, שיר עתידני ואולי העתיד כבר כאן. והלוויתנים העורגים להתפוררות בהחלט משיגים אותה בשיר, התפוררות חומרית, מוחית ועד לריטוש הגוף. לא האזנתי אבל נהניתי לקרוא.
סיגל, אשמח לשמוע את דעתך גם לאחר ההאזנה.
היי חגית
שיר מלא תעוזה.השם של השיר מאוד יפה.
להתראות טובה
ההקראה שלך חגית מרגשת
מחלחלת לעומקים
יפייפה חגית
הקריאה שלך מרטיטת לב, חגית, והשיר חזק
עם עולם דימויים חזק, איזו דיסטופיה ציירת בשירך, חגית
התרגשתי מאוד למשמע ולמקרא שירך
חנה היקרה, את נהדרת וקריאת תגובותייך תמיד ממלאה את הלב באושר.
מכשפת, ליוויתנית, בולעת. מוסיקה מהממת
במוסף התרבות של "מעריב" שיופיע מחר יתפרסם ראיון מעניין שערך רן יגיל עם חגית.
מקסים חגית מהפנט.
קראתי את תשעה שירים לשמואל ומעוניינת לקרוא גם את הספר הזה.
בשיר תיאור אותנטי של העיר תל-אביב. עיר עויינת שחלקה אוכלוסיה מבוגרת, חלקה אוכלוסיה אריסטוקראטית המעדיפה מוסיקה קלאסית על חדשות והקשה מכל עיר הגוזלת חמצן מתושביה "רחוב שודדי האויר". מעורר מחשבה שניה על מקום המגורים שלי.