בננות - בלוגים / / את חרותי
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

את חרותי

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=Ktd–7OVL7E

המבחן האמיתי לשיר הוא פשוט צמרמורת קרה אשר פושטת בתוך העצמות ואינה פוסקת עד תום.
הנה דוגמא טובה לשיר כזה.

כאן אפשר לשמוע את השיר המקורי:

http://www.youtube.com/watch?v=G4TBlPc18SM&feature=fvw

מוקדש באהבה למר פוקס

 

 

12 תגובות

  1. תודה רבה. נדמה לי שאמילי דיקנסון אמרה את זה, על השיר האמיתי, או הדרך לזהות שירה אמיתית, אם היא מפלחת אותך, כמכת קור, מקפיאה את דמך. זו באמת תחושה פיזית ממש, והיא נדירה ביותר.

    בבית שבו הדובר בוגד בחירותו באמצעות כלא האהבה זה קורה אצלי. הצמרמורת שהשיר כמובן בונה בתבונת השאנסון.

    אך ההתרחשות השירית האמיתית תהיה אם יושמע השיר באוזניו של מר פוקס, אם עוד לא הושמע, בין מקשי מכונות הדפוס ומכונות החישוב, הנשמעים יחדיו כצעדים בדרך הלאה.

    ומכל מקום, יפה מאוד שאת מקדישה לו את השיר הזה.

    • לא קשרתי את השיר של georges moustaki
      לזה של חוה אלברשטיין, שנהם יפים – ואיזה מילים !
      חגית, תציצי בפוסט שלי בקפה דמרקר
      'רציתי מקום אחר לגור בו'

      htt://timabazcafethemarker.cafe.thmarker.com

      • אילן ברקוביץ'

        שלום טימה. אני מקווה שזה בסדר מצידך שגם אני הצצתי בפוסט שלך. לא דרך הקישור הזה, כי הוא לא עובד, אלא דרך קישור אחר.

        קראתי בעניין רב את השירים שכתבת מן המנזר. כמו כן קראתי שיר שלך בקצר-העת של רונן אלטמן קידר וענת אבישר, "זוטא". אשמח אם תצרי עמי קשר ישירות בכתובת המייל הבאה: ilan_b@haaretz.co.il.

        בברכת הצלחה ולהשתמע, מאילן ברקוביץ', משורר ובעל מדור ה"משורר בשטח" במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ".

        • אילן ברקוביץ' לא הצהרת בעבר בראש חוצות, ברוח וצלצולים, תוך יבבות ויללות, שלא תגיב יותר בבלוגיה הזו?!?!

          שמעו שמעו, בננות ובננים, המבקר הקטן חזר אלינו.

          • אילן ברקוביץ'

            צודק כמובן. אכן הצהרתי כך אך לא שיתפתם פעולה ולא הודעתם לי על אירועי שירה אז נדרשתי אליכם שוב. ואני מוכרח לומר שאני נהנה מאוד מהקריאה בכמה מהבלוגים כאן, וגם לומד הרבה דברים חדשים.

            המשך להסתתר. אני ממשיך לגלות ולהתגלות.

            בברכה, אילן, ה"מבקר הקטן".

          • אני המסתתר?!?!
            האם לא ראיתי אותך משתופף מאחורי צמד אותיות, משהו שמצלצל כמו less?

            בברכה ראם בזלת, איל ניגוח, מוציא אוויר לבלונים ומפוצץ נאדות נפוחים

          • אילן ברקוביץ'

            צר לי על כך שזוהי דרך התבטאותך, רא"מי יקר, ובמיוחד על כך שאלו הן מחשבותיך.

            אני מאחל לך ולמשפחתך בריאות טובה והרבה אהבה.

            אילן.

          • צר לי שצר לך ברקובי"ץ' חמוד, וכמובן שפע ברכות ואיחולים לך ולמשפחתך ולכל עם ישראל, בארץ ובגולה

        • שלום אילן
          למען הפרוטוקול – ראוי לומר כאן, שאתמול בערב בתולעת ספרים
          יד המקרה זימנה ביננו; הגעתי לפגוש את חגית ושמחתי מצאתי גם אותך.
          וכבר אני שולחת את מה שבקשת.

          timabaz@gmail.com

          • אילן ברקוביץ'

            שלום טימה. שמחתי לפוגשך אמש. אני מצפה לספרך ואשמח לקבל גם שירים חדשים שלך אל כתובת המייל שלי. את השירים יש להגיש מנוקדים בבקשה.

            בברכה רבה, אילן.

    • אילן אילן אהבתיך עד מאוד
      אל תגיב למפוצץ הנאד
      הוא מורעל מכעסים
      אבל אם נכנסים
      חמוד הוא, חמוד הוא עד מאוד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן