הסתיו הוא הצעד הראשון מאת אמילי רוז

הסתיו הוא הצעד הראשון מאת אמילי רוז  תרגום: חגית גרוסמן

לחיות את החיים הפשוטים. לא לעשות דבר. מלבד לתת למפלצת לצאת החוצה. לא לחשוב על הנצח. או על החיים שאחרי החיים. רק לחיות. יש מסיבה על הגג. ברחוב צפה מוסיקה. וזהו סתיו. השבוע הגיע לקיצו. אתה יושב על הכיסא שלך ומקשיב לצלילי החיים הבסיסיים. זה ייקח אותך למחוזות הכי רחוקים. הכלבים ברחובות משתנים לדרקונים שהופכים לסוסים אציליים. אתה תקרא את כל הסיפורים. על המדפים מונחים אין ספור חלונות. אתה רץ ביניהם ומחפש אחר הנוף שייקח אותך רחוק מן החדר אבל הכי קרוב אצל עצמך. אין לך מישרה אבל בידיך מלאכה רבה. אנשים רוקדים על הגג שלך ובסלון שיירת גמלים מובילה אותך אל ההר לקבל את התורה. אתה תוהה אם משה היה מצרי או עברי ונשכב במיטה ומבין כמה שסיפור ישו מבוסס בעצם על דמותו של משה. שניהם נצלבו. משה לא הורשה להיכנס לארץ המובטחת. שניהם עזבו את ארצם. שניהם נולדו תחת איום אמיתי לחייהם. ולאחר מסעות ארוכים ראו את האור. וכך גם הבודהא, כמו משה, יצא מארמונו בגיל עשרים ואחת וראה איש עני ואיש חולה ופגש בסבל והחליט לצאת למסע ולאחר שישב ימים ארוכים מתחת לעץ זכה להארה. משה יצא מארמונו וראה מצרי נוגש בעברי והרג אותו וברח למדיין, שם שמע את קול אלוהים מתוך הסנה. אלה הם הקולות העולים בראשך כשאתה חי חיים בסיסיים. לאחר שפרחו מראשך כל זיכרונות הנעורים, האהבה בליבך גודלת לכדי פנס תאורה. אתה יכול לראות את הטוב שבדברים ולהרגיש את היד החולפת ונוגעת בגבך. שרה לך שיר ערש. גורמת לך לרחף בין ידיה ולוחשת באוזנך: הסתיו הוא תחילת הצעידה אל עבר האהבה. הסתיו הוא הצעד הראשון.