יקיצה

הֵקַצְתִּי מֵאַהֲבַתְךָ וְאַכֵן הַטַּעַם מַר

גַּם בְּפִסְגַּת הַהִתְלַהֲבוּת מֻכְרָחָה לָבוֹא יְקִיצָה 

ואָחֲרֶיהָ מַעֲשֵׂה הַהִטַּהֲרוּת

הֲפָגַת הַמְרִירוּת

אֲפִילוּ הִתְפַּלְלוּת סוֹדִית לְהִתְנַפְּצוּת בֵּינִי לְבֵינִי

לְמַעַן תִּצְלַח הֲפִיכָתִי לְפֶּחָם-עֵצִים לְאַחַר בְּעִירָה וּשְׂרֵפָה.

הֱיוֹת הַפֶּחָם קַיָּם הַרְחֵק מִן הַכַּעַס

מְקָרֵב אוֹתוֹ לְהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁאֵינָהּ פְּגִיעָה

הֱיוֹת הַפֶּחָם שֶׁל עַצְמוֹ אֲשֶׁר אֵינוֹ מוֹסֵר אֶת גּוּפוֹ 

אֶלָּא נִמְשָׁח עַל פְּנֵי חָיַּלִים לְמַטְרַת הוֹבָלָה מִמָקוֹם לְמָקוֹם

הוּא הַשָּׂכָר הַנִּתָּן לָפֶּחַם:

הָ      

      תְ  

            נ             וּ        

                                    עָ            ה   

מֵרְצוּעַת אֲדָמָה הַקְּרוֹבָה אֶל הַיָּם עַד לִבּוֹ שֶׁל אוֹקְיַנוּס

וּמִשָּׁם אֶל אִי – מִבְטַחִים.

מַשְּׂאַת נַפְשׁוֹ שֶׁל הֶעָיֵף. בֵּין הַצַּוָאר לָבֶּטֶן.

בְּתוֹךְ חֲלַל הַפֶּה

עַד הִפַּסְקוּת גְּמוּרָה שֶׁל הַנְּשִׁימָה

שֶׁיֵּשׁ בּו לְחַנֵך לִפְּרֵדָה

וּבְּעֵת פְּרֵדָה יָבִיא לְךָ מְחִילָה 

יַמְתִּיק עָנְשֵׁךָ וִיְוַתֵּר.

גַּם אַתָּה כִּכְלוֹת הַכֹּל רַק פֶּחָם.