בננות - בלוגים / / שיר לסשה, אלת הצדק והסדר
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

שיר לסשה, אלת הצדק והסדר

 

 

 

 סשה

 

אֵין זְמַן טוֹב יוֹתֵר לִחְיוֹת

מֵאֲשֶׁר הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁבּוֹ הִיא נִכְנֶסֶת לָחֶדֶר

וְהַשָּׁמַיִם מִצְטַּנְּנִים לְנוֹכָח הַשֶּׁקט

אוֹר לָבָן נִזְקף בְּחֲדַר הַשֵּׁנָה

אֶפְשָׁר לָשׁוּב וְלַחֲשֹׁב עַל צִיּוּר

אוֹ לְפָחוֹת עַל

לִכְתֹּב מִתּוֹךְ דִּמְמַת הַבֹּקֶר

כְּשֶׁהִיא בְּחַדְרִי

עַל הַכִּסֵּא הָאָדֹם

"כַּמָּה קָצַר הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ כָּאן" רָצִיתִי לוֹמַר לָהּ

הִיא יָשְׁבָה מוּלִי

צָעִיף סָגֹל מִתְפַּתֵּל עַל צווארה

כַּפּוֹת רַגְלָיהָ מוּנָחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן

לְצַד מְכוֹנַת הַכְּתִיבָה

"מֻשְׁלָם" הִיא נֶאֱנַחַת

"הַחֶדֶר הַזֶּה מַחְשִׁיךְ כְּבָר בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם" לָחַשְׁתִּי

"הַחֶדֶר הַזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָדַר – שֵׁנָה" הִיא אָמְרָה

לאונרד כֹּהֵן שָׁר מבעד לָחַלּוֹן

וַאֲנִי צוֹפָה בָּהּ מבעד לסוליותיה

הֵן נוֹחֲתוֹת עַל הָרִצְפָּה

הִיא פּוֹשֶׁטֶת אֶת בְּגָדֶיהָ

עוטה שִׂמְלָה לְבָנָה

גּוּפָהּ הַדַּקִּיק בָּהּ נֶעֱלָם

וְגוּפָהּ הבָּהִיר והחמקמק נִגְלה כּרוּחַ הַתּוֹפַחַת בַּסָּדִין.

 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. יפה לך הסשה הזו
    מחכה לסשה 3,4,5
    וחצי !

  2. איריס קובליו

    שירך חמקמק, "צָעִיף סָגֹל מִתְפַּתֵּל" ומעורר סקרנות

  3. עוד תמונה שנוכחת בעוצמה ועם ארומה אירוטית – בסידרת תמונות המסתורין שלך. האם זו אכן סידרה?

    • כן אמיר, זה השיר השלישי. בכתב העת דקה 5, מופיע השיר הראשון 'יחסים עם אישה ישנה' את השיר השני העליתי לבלוג לפני מספר חודשים וזה השלישי.

  4. שיר מקסים ביותר
    ועוד עם לאונרד כהן ברקע
    מושלם !!
    שנה נפלאה מלאה סשות 🙂

    • לחגית – איחוליי ליום הולדתך

      סלנה

      בִּשְׁעַת עֶצֶב
      אֶת דִמְיוֹנֵךְ אַנִיק
      וּבַלֵּילוֹת הַקָּרִים
      אֶשְׁלַח לָךְ אֶת אֶחָד מִלֵּילוֹת
      קַיִץ הַחַמִּים
      שֶׁבְּנוֹת יָוָן הֶעֱנִיקוּ לִי
      שָׁם בַּכְּרָמִים
      דָּרַכְנוּ עֲנָבִים
      וְהַיַּיִן עֲדַיִן שָׁמוּר
      בַּמַּרְתֵּף
      גַּם בְּאֵר יֵשׁ שָׁם
      שֶׁבּוֹקַעַת מִמַּעְיָן הַטֹּהַר
      וּבִרְאִי הַמַּיִם
      אֲנִי צוֹפֶה
      בִּדְמוּתֵךְ הַשְּׁקֵטָה
      שֶׁאוֹרֶבֶת לְאוֹר

      ‏26.09.2009

      סַלַנַה – אלת הירח

      • טימה, תודה רבה על האיחולים ובעיקר על השיר היפה. איזה פגניות הפכנו רגע לפני יום כיפור.

        • נכון חגית לא חשבתי על זה –
          אולי זו בריחה אל משהו שפוי – אל הנשיות במהותה.

          • זה יפה. הבריחה מן הפטריארכליות (מונותיאיזם) אל הפגניות (נשיות). אני אוהבת לחשוב על זה כך. אך לפגניות מיוחסים מעשים כה נוראים שקשה לי להתחבר לזה עד הסוף.

          • עם שום דבר לא צריך ללכת עד הסוף…
            ניתן לרוח לעשות בנו
            יותר נכון ניתן למילים לעשות בנו
            כמו שאומרת יונה וולך – תֵּן לְמִלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן