הוא רצה לראות מה יש בי. אולי זהב?
אולי הילד המוזאב אליי בא לנשוף על כל מה שהיה לו
חסר, זרועותיו המיותמות מאם שלא הייתה,
וכך גם אני, מבעד חלוני חיכיתי לו והוא בא, שאניח
על מצחו רטיה נקיה מחרדה.
והילד הזה המוזאב שנשף נשיפתי בכריתה
שנשף בכניעה למחסורו, מעל מצחו
תמיד רטיה חדורת חלחלת חרדתו.
אני מנגנת עבורו ומלוה לו משהו מוחלט וגמור,
מלוה תמורת אהבתו.
יפה מאוד.
אהבתי.