בננות - בלוגים / / הילד המוזאב
אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

הילד המוזאב

 

 

 

 

הוא רצה לראות מה יש בי. אולי זהב?

אולי הילד המוזאב אליי בא לנשוף על כל מה שהיה לו

חסר, זרועותיו המיותמות מאם שלא הייתה,

וכך גם אני, מבעד חלוני חיכיתי לו והוא בא, שאניח

על מצחו רטיה נקיה מחרדה. 

והילד הזה המוזאב שנשף נשיפתי בכריתה

שנשף בכניעה למחסורו, מעל מצחו

תמיד רטיה חדורת חלחלת חרדתו. 
אני מנגנת עבורו
ומלוה לו משהו מוחלט וגמור,

מלוה תמורת אהבתו.

 

 


 

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. יפה מאוד.

  2. אהבתי.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן