אוקיינוס הקברניט
וִידְאוֹ אַרְט
תִּכְנַנְתִּי לַחְתֹּךְ אֶת הַאוֹזן שֶׁלִי-
לֹא בְּאֹפֶן אִישִׁי אֶלָּא כְּמֶטָפוֹרָה לַתִּסְכּוּל
וְלֹא לְכָּל דָּבָר חַיָּב לִהְיּוֹת הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי
אוֹ מַשְׁמָעוּת נִסְתֶּרֶת.
לְמַזָּלִי וִינְסֶנְט וָאֲנִי מְאוֹד שׁוֹנִים,
לֹא רַק בַּנַרְקִיסִיזְם
אֶלָּא גַּם בְּרָמָת הַכִּשּׁוּרִים,
שֶׁזוּ סִבָּה בִּפְנֵי עַצְמָה לַכָּעַס.
כָּרֶגַע,
הַקּוֹמְפּוֹזִיצְיָה שֶׁלִי מְדַמֶּמֶת
כְּמוֹ קוֹמֶדְיָה דֵּל אַרְטֶה,
אוֹ אוּלַי סְתָם עֲלִילוֹן
הַמְּעוֹרֵר גִּחוּךְ.
אִלְמָלְא יָדַעתִי שֶׁהַאָמָּנוּת
נִמְצֵאת בִּיְדֵיהֶם שֶׁל קֹמֶץ מְשֻׁגָעִים
הַמְּסוּרִים לִגְּאוֹנִיּוּתָם,
הָיִיתִי מוֹסִיפה לַעֹנֶג הַוִּיזוּאָלִי
אֶת צַעֲקַת הַיֵּאוּשׁ שֶׁלִי.
יפה, תמי! בכיוונים מסוימים באמנות של היום לא היית צריכה להוסיף את צעקת הייאוש. היו לוקחים לך אותה ומרכיבים על פרה שחוטה או משהו חביב אחר מעין זה.
מצטרפת לאמיר ומקצינה
צעקת הייאוש היא היצירה הבאה
לא צריך פרה שחוטה
זה וידאו ארט במיטבו
אם יבוצע
ואם לא הרי שהביצוע כבר כאן
והשיר יפה מאוד תמי
היי חגית ותמי
זה מתכתב כל כך בטיבעיות עם וינסט, כאילו יושבים לכוס בירה- קפה- או מה בדיוק הוא אהב הכעסן הזה?
עובדה שנתן השראה
להתראות טובה
טובה, על םי השמועות הוא שתה אבסנט.
אנחנו חיים ומשוועים ומדממים בזכות קנאת יוצרים, ולמרות הדימום, תמי, לא מוותרים… הביטוי השירי מאוד צלול.
מקסים, וינסנט אהוב גם עלי. ואני רק לא רוצה לחשוב לאיזה קומץ אני משתייכת..
שיר יפה תמי ואירוני, צעקת היאוש כמובן מעלה באסוציאציה את הצעקה של מונק. וברכות ותודה למארחת
חגית, תודה לך הפירגון, הרגשה נעימה להתארח בסלון המכובד שלך.
אמיר, הרעיון שלך יכול להיות בית בפני עצמו…:)
מירי, תודה אך הרעיון קשה לביצוע כי אין מתנדבים לנושא של האוזן…:)
טובה, האיש היקר הזה נותן השראה להמון אנשים ובזאת גדולתו, מלבד הציורים.
לבנה, לא, לא מוותרים רק מנסים לשרוד..:)
אילנה, חבל"ז בלחשוב, צריך רק להמשיך ליצור…:)
ריקי, אני שמחה שנזכרת וראית את "הצעקה" של מונק…תודה.
השיר מדמם צעקת יאוש, מוחשי כל כך עד שאין סיבה ליאוש.
חני תודה..:)
הי תמי, שיר מקסים מתארח פה וכמו שכבר כתבתי לך, ממתינה לרגע שבו אתארח בבלוג משלך.