אוקיינוס הקברניט
לְאֲחַר מוֹתוֹ, הוֹצִיא אַבִיו לָאוֹר אֶת סֶפר שִׁירַיו,
כָּרוךְ בכריכָה אָפוֹרָה עִם צִיוֵּרי פֶּחָם קוֹדְרִים.
וִיתַרְתִי עָלַיו! לֹא יכוֹלְתִי לִקְרוֹא בּוֹ
מוֹתוֹ חסָם אֶת האויר וְחֶבֶל הַתְּלִיָה
הוּטָל רָפוּי בָּפַּח, עוֹדֶנוּ חַם מִלְפִיתַת
צָוָּארוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר צָעִיר וּמְשׁוּלַח
שֶׁהִתְאֲהֵב בְּקָלוּת יְתֵרָה בְּנַעָרָה
עם הַשְׁקָפָה שְׁחוֹרָה וְזֵהָה לְשֶׁלוֹ
שֶׁרָדַף אחרֵיה בִּרְחוֹבוֹת תֵּל – אָבִיב
בְּנִסָיוֹן נוֹאָשׁ לִפְטוֹר אוֹתָהּ מֵעַצְמָה
וְכַךְ לְהִנָצֵל מְעַצְמוֹ. שֶׁפָּחַד מִן הַעֶצֶב בְּעֵינֵיה
בְּעַל כּוֹרַח הַרוּחַ שֶׁנִטְרֶפָה בְּאָבִיב אַלְפָּיִים וּשְׁתָיִם
כְּשֶׁהָיָה בֵּן עֵשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה וְנוֹתַר כּךְ עַד הַיוֹם.
עצוב. חיים מבוזבזים ששום ספר אח"כ לא יהיה משקל נגד.חור שאי אפשר למלא.
לוסי, את צודקת.
איזה צירוף חזק:השקפה שחורה
חגית תשתמשי בזה פעם כשם לספר
דפנה תודה זה רעיון מעניין אני אזכור אותו.
יפה הדיבור המשתבלל הזה, יפה מאוד.
ממליצה לך אולי רק, חגית, לחשוב שוב על המלה "קודרים", נראה לי שכדאי לוותר עליה. צבעי האפור והפחם כבר מנכיחים את הקדרות.
תמר, את צודקת בדיוק חשבתי על זה. להמיר את הקדרות במשהו הפוך.
תמר, מה זה דבור משתבלל?
היי חגית
השיר שלך מעצם את החור שנפער… את החוסר משמעות של החיים.
למות????
להתראות טובה
רומן שלם מקופל פה. חזק.
אמיר, הבחנתך רגישה מאוד. האם כשכתבת רומן כוונתך יצירה ספרותית או קשר רומנטי? אולי זו שאלה טפשית אבל זה חשוב לי הבין.
במקרה הזה שני המובנים תופסים
אמיר, אתה צודק, תודה. ברומאן אני מכנה את דמותו: רומן.
אני לא צוחקת. הרגישות שלך קלעה למטרה מסויימת.
אמיר, כל הכבוד!! תודה.
העונג – לפחות בחלקו – גם שלי 🙂
זה יפה, חגית
חזק בעיניי החבל בפח.
תודה סמדר. יש אמונה (אולי נוצרית) שמאמינה שמי שמקבל חתיכה מחבל של מתאבד זוכה במזל טוב. לכי תביני.
חיים נכרכו בשיר שכורך ספר. יפה.
איציק, תודה על נקודת מבטך.
זה מזכיר, בדרך כתיבתך סיפורים עם סוף טראגי
מהתקופה הרומנטית. כתוב מאוד יפה,
משפט חודר אל תוך משפט וחוזר במעגליות
כמו כרוניקה של מוות ידוע מראש. (אולי לכך
התכוונה תמר כשכתבה משתבלל)
סיגל, תודה, זו כנראה הבחנה נכונה. ואכן, סוף טרגי לסיפור רומנטי מן המאה העשרים.