אוקיינוס הקברניט
כִּמְעט נֵחְרַב בֵּיתנוּ
כִּי בִּלְשונִי החֶרֶב וּבָהּ
החוֹרְבָּן
בִּלְשוֹנְךָ סכּין יפּנית
חָרָקִירִי בְּלִבִּי
הנַחְתִי לאשׁ לִפְרוֹץ מִן הדם
וְהאדִימוּ עיניךָ, אהובִי!
אוקיינוס
כִּמְעט נֵחְרַב בֵּיתנוּ
כִּי בִּלְשונִי החֶרֶב וּבָהּ
החוֹרְבָּן
בִּלְשוֹנְךָ סכּין יפּנית
חָרָקִירִי בְּלִבִּי
הנַחְתִי לאשׁ לִפְרוֹץ מִן הדם
וְהאדִימוּ עיניךָ, אהובִי!
יפה מאוד. מרגש!
השיר יוצר תמונה ותחושה חזקה מאוד, אדומה, מדממת, המילה אהובי בסוף נותנת הבנה נוספת,אהבתי
מאוד יפה, חגית
נזכרתי בסדרת הדיאלוגים של יאן שווינקמאייר, אמן צ"כי נפלא, המתארת
תהליך החרבה הדדי.
אם תרצי אחפש אותו ברשת.
פה ורגיש מעט המכיל את המרוב יפה, איך בדימויים של חורבן הבית הלאומי את מתארת את חורבן הבית האישי ,חורבן האהבה .
תיקון טעות: יפה ורגיש מעט המכיל את המרובה
חנה, תודה רבה, אני שמחה שהצלחתי לממש את תורת הצמצום.
סמדר, זה נשמע מרתק. אשמח אם תעשי זאת.
הנה
http://www.youtube.com/watch?v=LhX1tvTgqC8
הקישור לאנימציה ממני. מקווה שתאהבי.
וואוו אהובה. וואוו. ליבי יוצא אלייך ובוכה עלי ועליו ועל בתינו החיצוני והפנימי.
כמו שחורבן הבית הלאומי נגרם בגלל שנאת חינם (החרבות שבגוף) כך חורבן הבית האישי; אהבת חינם לא הזיקה לאיש.
אכן, כן. קורה הרבה וצריך להזהר בזה.
דרך אגב תשעה באב לא פג תוקפו כפי שלפעמים מסתמן בדמיוניו.