צריך לאסֹף את האפשרֻיות
שתַּתְאֵמְנָה לנפש המִתאוָה, מִתאוָּה, מִתְאוָּה
לִמְצא את המוזיקה הנכונה
להשיל את הכאב אל תוך מכונה ישנה שזה יעודָהּ
מזג האויר בחוץ
אפשר לצאת בלְבוּש חוָּה,
למשוך כנפי מעילו, לגלות את הערְוָה,
לִפול בְּאהבה
רק מזג הנפש אחוז בכבליו
צריכים אנו לְדָוִד שינגן בִּנְבַלַיו,
להסיר את הרוח הרעה
להרגיע מן הבעתה.
החֵרות אינה חֵרות לאמִתה
צריך להשתיק את הקולות
להגיף את הנשמה
למנוע קטטה
עם מסורת, עם שִׁגְרָה, בְּלִי מַשְׂכּורֶת, בְּלי אַהֲבָה
הקוסמוס כולו מערה אפלה.
(את השיר הזה מצאתי היום לגמרי במקרה, בשולי מאמר מאת עמליה כהנא כרמון הנקרא: "איך לא לכתוב מאמר", בכתב העת מאזניים.)
מירי בן שמחון בויקיפדיה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9F
לא מכירה את המשוררת הזאת, אהבתי את השיר, שזור בו הומור דק ואמת מרה, אך הקצב נותן לו מן אופטימיות חכמה
"צריך להשתיק את הקולות להגיף את הנשמה למנוע קטטה ,בלי אהבה הקוסמוס כולו מערה אפלה" שורות יפות ורגישות
היי חגית
יש משהו בגיבורה שלה שמזכיר את הטוטאליות של הגיבורות שלך.
להתראות טובה
שיר מקסים שלה.
למי ששאל, מירי הייתה משוררת ירושלמית שנפטרה בדמי ימיה. מרדה בכל, וגם לא…
וואו וויי. כמה צר לשמוע אמיר, שכבר אינה בין החיים. אני זוכר אותה לטובה בגלל שילוב של רעננות בוטה ותהומיות הנובעת מכל הנמנע. חבל על דאבדין.
מוטי, גם אני גיליתי את דבר מותה רק לאחר שפרסמתי את השיר. זה באמת הלם נוראי. אבל זה גם גילה לי את היופי והכוח שבשירה. הנה היא איננה אך ישנה.
מוטי, האם מצאת את שיריה של אילה אוסם?
אין לי יותר בארון אף גיליון של סימן קריאה.
"החרות אינה חרות לאמיתה"
שיר מאוד יפה
הנפש המתאוה למצוא את המוזיקה הנכונה שלחה אותי לגריגור סמסא
ולרגע של גילויה ואובדנו הקרוב.
קראתי בהתפעמות. שיר יפה ומהפנט.
תודה על ההֵכרות עם השיר הזה ועם המשוררת.
חגית
תודה שהבאת את השיר היפה והנוגע
משה, תודה שקראת. זה באמת שיר מרגש
היי חגית,
כל כך שמחה שפירסמת את זה. הסרט הדוקומנטרי הראשון שעשיתי בחיי היה על מירי, זה היה כשנה אחרי מותה ואני נבלעתי לחלוטין בתוך שירתה וסיפור חייה. מאז עבר זמן ולצערי, שירתה הייחודית מבליחה לעיתים רחוקות מידיי ובהבזקים קצרים מידיי. תודה.
ענת, אולי תוכלי להעלות את הסרט ליוטיוב או לאתר אחר בו אוכל לצפות בו. זה מאוד מסקרן אותי ויכול להאריך את משך ההבזקים של שירתה.
אנא צרי קשר עמי. דן
עוד שיר של מירי בן שמחון שאולי תאהבי. מתוך מעוניינת לא מעוניינת, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג:
צריך להסיר את השומרים
———————
צריך להסיר את השומרים
הם לא נותנים מנוח
רובים של מים מכוונים כל הזמן אל איברייך/
צריך להסיר את הבגדים
הבית לא מוגן
"סגרת את הדלת?" – חרדותיה של אמא
"את שוב הולכת עירומה"
צריך להסיר את השופטים.
אני מלאה הרהורים
מיכאל שואל בטלפון "את נשמעת לבדך"
הוא רוצה בך רק כשאחר רוצה בך
ומאתר לכן – על-פי הפנייה אליו עצמה – שאת לבד/
וגם הולך לתבוע את עלבונו…
הו צריך להסיר את הספיחים
בינתיים אני מרגיעה את הציפייה
בנוזל אלכוהולי רך
בפיכחות
למדתי לשתות
גם לעשן.
הזמן באטמוספירה השפעתו אינה ניכרת
צריך רק להסיר את העננים.