העוֹלם הוא מָעְיָן כָּחוֹל
בְּקרְקעית עַפְעפַּיו אֵשְכָּב
בִּשְחוֹר אִישוֹנו לא ארָדֵם לְעוֹלָם
כּכְלִי מעבר לְרוּחוֹתיו, בְּהעָדר האוֹר
כָּל הלילה אהובִי מקָרֵב יָדוֹ
מִחוּץ לָעוֹלם הזֶה, כְּתוֹנתו הכְּחוּלָה מִתְמָזֶגֶת
בּמְנוּחָת הגוּף, גם הקיץ בּחוץ בִּשְמִיכָה מִתְכָּסֶה
כּכְלִי מָעָבָר לְרוחותַיו, גּוּפִי לְקוֹלוׁמוּשְאָל
כָּל הלילה אהובִי הֵכְרחִי עד אֵימָה
וְאָיוֹם בְּהֵכְרַח.
יפה ואפל כתמיד (אולי קצת יותר).
את באה ביום חמישי?
שיר יפה.
נקי.מדוייק.
לכן כה אפל.
אהבתי את השיר.
זוכרת שקראתי ב"מעריב" (אני זוכרת נכון?) את השיר "אבישג" ואהבתי גם אותו (שלך, נכון?).
כן לילך זה השיר שלי, תודה.
את כותבת יפה ושואב. הדימויים שלך נפלאים.