אוקיינוס
  • חגית גרוסמן

    נולדתי בשנת 1976 בעיר אחת לצד הים התיכון. בנעוריי עזבתי והלכתי מעירי. בבגרותי שבתי אליה. אינני רואה את כחול הים מחלוני או שומעת את רחשיו. יותר מכל אני רוצה עכשיו להפליג, לשבת בתא נידח, לשתות כוס יין, להצית סיגריה ולכתוב. ספריי: 2007 - תשעה שירים לשמואל, הוצאת פלונית 2010 - לויתני האפר, הוצאת קשב לשירה

מעין

 

 

 

 

העוֹלם הוא מָעְיָן כָּחוֹל

בְּקרְקעית עַפְעפַּיו אֵשְכָּב

בִּשְחוֹר אִישוֹנו לא ארָדֵם לְעוֹלָם

כּכְלִי מעבר לְרוּחוֹתיו, בְּהעָדר האוֹר

כָּל הלילה אהובִי מקָרֵב יָדוֹ

מִחוּץ לָעוֹלם הזֶה, כְּתוֹנתו הכְּחוּלָה מִתְמָזֶגֶת

בּמְנוּחָת הגוּף, גם הקיץ בּחוץ בִּשְמִיכָה מִתְכָּסֶה

כּכְלִי מָעָבָר לְרוחותַיו, גּוּפִי לְקוֹלוׁמוּשְאָל

כָּל הלילה אהובִי הֵכְרחִי עד אֵימָה

וְאָיוֹם בְּהֵכְרַח.


 

 

5 תגובות

  1. יפה ואפל כתמיד (אולי קצת יותר).

    את באה ביום חמישי?

  2. שיר יפה.
    נקי.מדוייק.
    לכן כה אפל.

  3. אהבתי את השיר.
    זוכרת שקראתי ב"מעריב" (אני זוכרת נכון?) את השיר "אבישג" ואהבתי גם אותו (שלך, נכון?).

  4. את כותבת יפה ושואב. הדימויים שלך נפלאים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחגית גרוסמן