תמי כץ לוריא
משוררת, רקדנית, מורה למחול, וכוריאוגרפית.
רקדה בלהקת "בת-שבע 2", "קול ודממה". מורה בלהקת "קול ודממה", מלמדת במגמות מחול בתיכונים שונים, ומורה ורכזת מחול ב"בית פרנקפורט. בשנים האחרונות תמי יוצרת עצמאית במחול, ומופיעה עם עבודותיה על במות שונות ("אינטימדאנס" בתיאטרון "תמונע", סוזן דלל, "על חבל דק" ב"בית תמי", "מוזיאון תל-אביב" ערבי "קולאז'" ב"בית פרנקפורט" ועוד). בין יצירותיה מופע-מפגש שירה ומחול שיצרה, "רק רגע", המשלב טקסטים של שירתה וקטעי מחול, והעוסק בנושא "הרגע" באמנות. המופע הופיע בהצלחה בפסטיבל "אשה" בחולון, מרץ 2003, במוזיאון ישראל ירושלים, בתיאטרון "הסמטה" ביפו, ועוד.
תמי יצרה כוריאוגרפיות לתיאטרון: "יאקיש ופופצ'ה", "החולה המדומה", "ליסיסטרטה", ועוד.
תמי בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני בחינוך למחול מ"ברטון הול", אוניברסיטת לידס, אנגליה. תמי מפרסמת שירה במוספי ספרות ("מעריב", "ידיעות אחרונות", "על המשמר", "דבר") ובכתבי עת ספרותיים (’שבו”,"קשת החדשה", "מאזניים", "עכשיו", "הליקון", "עתון 77'", "שופרא", "אפיריון") מאז 1980.
ספר שיריה הראשון "מרחק הנגיעות" יצא ב"ספרית הפועלים" בשנת 1989 ונתמך על ידי "קרן רון אדלר".
ספר שיריה השני, "מתוך החול אל הראשית" יצא ב"תג" ב-1996, ונתמך על יד "קרן עמו''ס".
ספרה השלישי יצא ב-2001 בהוצאת "גוונים", בתמיכת "קרן תל-אביב".
ספרה הרביעי ,שולפת את הגלגלים כדי לעקוף" יצא ב- 2008 בהוצאת "אבן חושן", בתמיכת "קרן עמו''ס" ו"המועצה לתרבות-מפעל הפיס".
תמי כץ לוריא רקדנית , מורה ויוצרת במחול, כותבת ומפרסמת שירה
משוררת היא אחת שיש לה קוץ תמידי בנעל
ושום פיןצטה לא יכולה להוציא,
אומר ההומור אבל הכאב מדבר בנעצים
אהבה מדברת בקשתות ואכזבות בחיצים.
תודה תמי על שיר דוקר ומנקר.
תודה לך
כל כך טבעי ומרגש.
אהבתי מאוד, יוסי
שיר יפה בעיניי. מתארת יפה את העייפות מהאי יכולת להיות פשוט
עוד גראפומאנית גמורה.
מרגש מאוד
תמי השיר יפה ובעיקר אהבתי את הסוף המפתיע-הפער שבין המלאך לפיל
תודה לכולם שם למעלה
אהבתי את המלאך פיל שנוצר כאן דמות זכה מופלאה מהמשפחה של מלאך עכבר של יונה וולך
שבי
תודה.
צריך לבחור כנראה בים עור מלאך ועור פיל
אם דוקר, אכן לא עור פיל זה. לפילים דוקר?
שיר יפה
תודה לוסי
אבל נראה לי שגם לפילים דוקר בסןף
היי תמי – מדהים, את מצליחה להוציא להרבה מאיתנו את המילים מהפה בצורת שיר
להתראות, שרה