בננות - בלוגים / / כואבת אבל כותבת
לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

כואבת אבל כותבת

לא רוצה להיות כאובה

            אבל אני שם

לא רוצה להיות שם

            אבל אני מחוסרת ברירה

הכרתי מעורפלת

מערבלת מידע

מסננת

קולטת.
עוצמת השבר מכניעה גם  יד חזקה

 

12 תגובות

  1. גיורא פישר

    הכאב עובר מהמסך ונוגע

  2. לאה ,האמירה הישירה נוגעת ללב
    והכותרת "כואבת אך כותבת" אמיצה
    שבת טובה שתהיה לך

  3. לאה יקירתי
    שמחה ששבת לכאן.
    תכתבי הכל, אל תחסכי במילים.
    הלוואי וזה יהיה האבל האחרון שלך בחיים.
    אוהבת, אריאלה

  4. כואב הלב לקרא. מכירה את "אבל אני שם", את האין ברירה.
    מה שנקרא התמודדות עם מציאות בלתי רצויה.

    • רות בלומרט

      עצמת השבר מכניעה גם יד חזקה-
      שורות ומלים מרטיטות.
      חזקי וכתבי ולו כדי להקל מעט מעומס הכאב.

  5. איריס קובליו

    לאה יקרה
    איתך בצערך
    כתבי, המשיכי
    כך הוא רצה
    אהבה
    באיריס

  6. מירי פליישר

    לאה יקרה
    שיר כואב
    מקווה שלא תדעי צער יותר
    והכתיבה תרפאך
    מירי

  7. יעל ישראל

    תנחומי על מות אישך.

  8. שלא תדעי עוד צער
    והמשיכי לכתוב בצורה נפלא

  9. שלא תדעי עוד צער
    והמשיכי לכתוב בצורה נפלא

  10. טובה גרטנר

    לאה
    אני אוהבת שירים שדנים במחויבות לכתיבה, בחובה, בצו הפנימי שקובע ומכתיב לנו.
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ