לאה ברץ מרצה לספרות
הוֹ, אֱלֹהֵי הַשּׁוֹטִים,
כְּשֶׁאֲנִי מְלִיטָה אֶת פָּנַי בְּיָדַי
הֵן מְדַמֶּה אַתָּה לִרְאוֹתִי
מְבָרֶכֶת עַל נֵרוֹת
לְבָנִים וּגְבוֹהִים
נוֹטְפֵי חֵלֶב אַל חַלַּת שַׁבָּת,
מְבָרֶכֶת
עַל מָזוֹן הַבָּא אֶל פִּי
לְבַסֵּם גַּרְגֵּרַנוּתִי הַצְּרוּפָה
מְסַפֶּרֶת
בְּשֶׁבַח אֵל
שֶׁבָּרָא עוֹלָם לְהַעֲמִידוֹ בְּנִסָּיוֹן
כִּי אַחֶרֶת
מָה תִּכְלָה לוֹ?
הוֹ, אֱלֹהִי הַשּׁוֹטִים
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְלִיטָה פָּנַי בְּיָדַי
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לֹא לִרְאוֹת אֶת הַשּׁוֹט
לֹא אֶת חִיּוּךְ הַשִּׂמְחָה
לֹא אֶת הַצְהָרוֹת הַגְּבוּרָה,
הַמַּצְלִיפוֹת בְּיוֹמִי, מְלַעֲלְעוֹת לֵילִי
וְזוֹרְעוֹת תְּחוּשַׁת שִׂנְאָה בְּעַצְמִי.
הוֹ, אֱלֹהִי הַשּׁוֹטִים,
אִם כּוֹעֵס אַתָּה, כַּסֵּה עֵינֵיךָ בְּיָדֵךְ
הֲיֵה אַתָּה מָתִיא בֵּן חָרַשׁ
אֲנִי אֵינֵנִי
נ.ב. חנל'ה, אל תכעסי עלי…. אני עוד לא שם!
איני יודעת מי היא חנל'ה. ורבים אינם יודעים מיהו מתיא בן חרש.
השיר מעניין ומהדהד שירי שבת והדלקת נרות מוכרים וזרים כאחד.
לקרוא שוב.
תודה רות, אבהיר,
ראשית חנל'ה היא חנה טואג שכל כך מאמינה בשם!ואני יודעת ששיר זה עלול לפגוע ברגשותיה, לכן ההתנצלות.
אני מוסיפה את סיפורו של מתיא בן חרש שלא נתפנה ונותר צדיק!
מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת – הוספה סימן א
מעשה היה בר' מתיא בר חרש, שהיה עשיר, וירא שמים, ובעל מדות טובות, ורודף מצוה וצדקה, ומהנה תלמידי חכמים מנכסיו, והיו יתומים ואלמנות מצויין על שלחנו תמיד, וכל ארחותיו ביושר, וכל ימיו עוסק בתורה, כר' מאיר רבו, והיה זיו פניו מבהיק כזוהר השמש, ואמרו עליו שמימיו לא הסתכל באשת איש ולא באשה אחרת. פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה, ועבר השטן וראהו ונתקנא בו, אמר אפשר צדיק בלא חטא בעולם? מיד עלה למרום ועמד לפני הקב"ה ואמר: רבש"ע מתיא בן חרש מהו לפניך? אמר לו צדיק גמור. אמר תן לי רשות ואנסנו. נתן לו רשות. מיד הלך ומצאו יושב ועוסק בתורה, נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה… כיון שראה אותה הפך פניו לאחוריו, חזר השטן והלך כנגד פניו, החזיר פניו לצד אחר והשטן כנגד פניו. כיון שראה שמתהפכת לכל הצדדים, אמר בלבו מתיירא אני שמא ישלוט בי יצר הרע. ומה עשה אותו צדיק, קרא לאחד מתלמידיו שהיה משמשו, ואמר לו בני לך והביא לי אש ומסמרים. כיון שהביאם הבעירם באש, ונעץ אותם בעיניו. וכיון שראה השטן כך, נבהל ונרתת והלך מעליו, ועלה למרום, ואמר רבש"ע כך וכך היה המעשה. מיד קרא הקב"ה לרפאל שר של רפואות, ואמר לו לך ורפא עיני מתיא בן חרש, הלך רפאל המלאך ועמד בו, אמר ר' מתיא מי את? אמר לו אני רפאל המלאך שלוחו של הקב"ה ששלחני לרפאות את עיניך. השיבו איני רוצה מה שהיה היה, חזר רפאל לפני הקב"ה ואמר לו כך וכך אמר לי מתיא בן חרש, אמר לו הקב"ה לך אמור לו, מהיום ואילך אל תירא, אני ערב לך בדבר זה שלא ישלוט בך יצה"ר כל ימי חייך, כיון ששמע מפי המלאך קבל רפואתו ונתרפא.
אהבתי מאד את ההסבר על מתיא שהבאת כאן, והמדרש המעניין. הכרתיו אך לא ככתבו. אשמח אם תביאי עוד. קראתי גם את שירך הקודם.
איני יודעת מדוע את חושבת שחיי בעלי תשובה קלים, כי יש להם תשובה? אך המימוש קשה כקריעת ים סוף. דווקא במשפחתי אומרים לי , לא בעלי תשובה, שהם רוצים לממש מה שנח, אין להם כח לכל זה.
וגם זאת גישה.
אנחנו, בעלי התשובה, פשוט לומדים , מה שאת כבר יודעת ונשבים.
אני למשל הרבה פחות ידענית ממך.
אך מה שאני כן יודעת ברצוני לממש.
אין בי פער מחשבתי כזה.
בקיצור עדיף לא לדבר על מה שלא חווית .
אם אכתוב פעם ספר, אתן לך לקרוא.
ויש לי גם קישור למאמר על קשיי החוזרים בתשובה, אז אולי אשלח לך קישור.
הקושי לעיתים, אף הופך לכלכלי.
אני אוהבת את שיריך, גם אם לחלוטין לא מזדהה עם תוכנם.
כל- טוב
תודה אביטל על דבריך החמים, אינני פותחת דיון על הנושא של מי חייו יותר קלים.
לי קשה. נקודה. כי אני את האמונה באל אבדתי. אינני מתנגחת בו אלא בעצמי, בחוסר היכולת שלי לדבוק, דוקא ברגע שכל כך קשה לי.
ואשמח לקרוא וללמוד!
הו לאה לאה למה חשבת שאכעס או אפגע, יקירה, האם אני השוטר של הקב"ה חלילה או שאני מטעם הבד"ץ שצריכה להכשיר את שירך? חלילה לי. ומה לאמנות ולזה אמנות היא אמנות היא אמנות ושירך מקסים
גם שירי יהודה עמיחי יפים בעיני אפילו בשורות הבאות יש אלוהים יותר מכל שיר אחר:
"אל מלא רחמים אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו"
שירך נוגע בכאב שיש בו וזוהי בעיני התפילה הכי כנה תפילת העני כי יעטוף
והמדריך מגיע כשהתלמיד מוכן
וכלל גדול בתורה: איש באמונתו יחיה
מאוד אהבתי
ויפה ספורו של מתיא בן חרש
ומקורי השמוש שאת עושה בו בשיר
הוא מדגיש את חוסר האונים של האדם לנוכח המכות שהוא שנוחתות עליו, יש כאן זעקה איובית בבחינת וכי ברזל עצמי או נחושה
חנה, ראשית אני מתנצלת.
הדברים נכתבו ממקום של קנאה, המעבירה אדם על דעתו.
אני כל כך מקנאה בך ביכולת לקבל את מה שהוא מעתיר על העולם.
גם אני כלולה במנין ברואיו, אבל אין בי הכוח או הסבלנות לחצות את קו הסבל.
וכשאתה בתוכו העינים קהות!
לאה היקרה ,לימודי החסידות והקבלה פותחים לי צוהר אל עצמי ואל העולם.
היום אני מבינה דברים רבים שלא הבנתי. חוויות הסבל היו ישנן ויהיו אך תפיסת המציאות שלי אט אט משתנה אני מבינה קצת יותר מה שלא הבנתי ומה שלא קיבלתי קודם ,אף שהחיים אינם גן של שושנים בלשון המעטה
חוץ מזה אין אדם מעיד אלא על מה שהוא חווה- יגעת מצאת תאמין, אני שמחה שלפעמים אני רואה גם את הצד המואר, בלי זה לא הייתי מחזיקה מעמד
קראי את הפוסט של אמיר בנושא ההוויה האלוהית הוא מאלף,לאה
אלוהי השוטים המכה בשוטים בלי אבחנה, ואלי גם אלוהי השוטים, המאמינים שהאל פרושו צדק, שיר חזק מאוד וכואב
קראת נכון כל כך!
חני יקרה ,הצדק האלוהי אינו ניתן להבנה על ידי בני האדם הנמצאים בהופכיות הצורה לו, הנמצאים בחושך של ההעלם, של ההסתר . נתפלל לכך שתפקחנה עינינו לראות ולהבין מה שנבצר מאיתנו להבין עתה .
שום מציאות אינה משתנה ולא תשתנה למעננו רק האדם הוא זה שצריך לשנות גישתו אל המציאות וזו בחירתו החופשית
דווקא בחושך, בכאב.וזה קשה כקריעת ים סוף.
נתפלל שנצליח לחולל בקטנה צדק בעולמנו, באמצעות החמלה והאהבה.
ואולי אם נפתח חוד של מחט יפתח בפנינו פתחו של עולם
מדבר, מעניין, נקרא בקצב ומשקל טובים.
תודה איציק!
יופי של שיר ומדרש מרתק!
תודה, לראשונה נפגשתי עם מדרש זה אצל עגנון בסיפורו "סיפור פשוט"
איפה בדיוק ב"ספור פשוט" לאה? לימדתי את הרומן הקסום הזה מספר שנים לא זכור לי המדרש או שמא פסחתי עליו ברוב חטאי ,אנא צייני היכן ואחזור לקראו בקונטקסט של הרומן. מענין
שיר חזק לאה
את מעבירה באופן נוקב רגשות של כעס ותסכול
תודה ריקי, הלואי ויכולתי לכתוב על פריחה.
גם היא נוכחת מולי אינני מסוגלת לראותה!
לאה יקירה, קראתי את שירך והמדרש כמה פעמים אתמול. בגלל נסיבות אישיות לא הייתי מסוגלת להגיב. שיר חזק ומעורר מחשבות ורגשות קשים.
והמדרש- קשה לי איתו. מקומם מאד. גם הוא מעורר מחשבה. מאד יהודי המדרש. חשבתי מה היה קורה בעולם הבודהיסטי עם סיטואציה כזו. מהי צדיקות אבסולוטית? האם השאיפה לצדיקות מוחלטת שייכת לעולם הזה שהוא עולם של ניגודים? בעיניים שלנו ישנן דמעות של שמחה ועצב, ובלב ישנה שנאה ואהבה, ולב שבור עדיין יכול לפעום ולאהוב, ופיתוי וחטא (יש לי בעיה עם המילה חטא) הם חלק מהעולם הזה, שעורים של חסד שניתנים לנו, לעבור דרכם ולצמוח.
אלוהי השוטים והשוטים…בהחלט. מכה בשוטים בשוטים.חזק מאוד לאה. כי אם ישנו, אני לא מבינה.
גם אני לא מתיא בן חרש, ותודה , השכלתי.