לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

מחשבה

מַחְשְׁבוֹתַי

תֻּרְגְּמוּ לַאֲלְפֵי תָּגִים שֶׁנוֹצְקוּ לְעוֹפֶרֶת שְׁחוֹרָה,

בְּתַבְנִית הַנֶּצַח שָׁקְעָה

בַּת קוֹל

שֶׁהִתְאַדְתָה טֶרֶם

הִתְגַּבְּשוּתָה.

7 תגובות

  1. חני ליבנה

    לאה, הצלחת להגדיר במילים מועטות מהות שירה

  2. איריס קובליו

    בת קולך נשמעת כאן,לאה, בקעה מבעד לעופרת השחורה, מתאדה בצעקה

  3. טובה גרטנר

    היי לאה
    כשאת אומרת לי מה זה אני מבינה
    להתראות טובה

    • טובה, אני כל כך מצטערת שאינני ברורה, הלוואי והייתי….
      תודה לך על היושר הפנימי.
      לאה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ