לאה ברץ מרצה לספרות
כשתלך בצידו המאיר של הירח
ותרמיל מאוויה שמוט על כתפה
הד מלותיו
יהדהדו בעורפה
בת שחוקו תלטף חלציה .
תסב מבטה לאחור.
עננת בת שחוק תעטה את שפתיה
כשתלך בצידו המאיר של הירח
ותרמיל מאוויה שמוט על כתפה
הד מלותיו
יהדהדו בעורפה
בת שחוקו תלטף חלציה .
תסב מבטה לאחור.
עננת בת שחוק תעטה את שפתיה
לאה, סלחי לי, אולי זו רק תחושה שלי, אני מרגישה שנכנסתי לחדר אינטימי מדי..
אהבתי את החלק הראשון, זה עם האותיות הגדולות. החלק השני היה לי קצת כמו לקרוא מכתב שלא נכתב עבורי… כיף לאהוב שלך שככה אוהבים אותו.
תודה על התגובה מחממת הלב. אם המכתב מעביר את התחושה האינטימית זה נפלא בעיני, כי זה אהוב וירטואלי….
היי לאה
זה מזכיר… שצריך לזכור… יש משהו שאסור לשכוח, מחמם את הלב
להתראות טובה
שיר מאוהב. מלטף. יפה המשחק המהופך עם סיפור אשת לוט.
יפה מאוד לאה, אבל אולי עדיף בלי השורה האחרונה. "תסב מבטה לאחור" עושה כבר הכל הרבה יותר חזק.
תודה אמיר על ההערה, מאיר את עיני.