לאה ברץ מרצה לספרות
גַּם כְּשֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶתְּ כְּסוּתִי
וְעוֹנָתִי בְּאָה בְּעִתָּהּ
עָמַד רַעֲבוֹנִי.
וְאָסָפְתִּי פְּאַת שָׂדֵהוּ
שֶׁל מֵאָן דְּהוּ
שֶׁיָדַע
וְסָפֵק אִם אֶת אוֹתִיּוֹת שְּׁמִי גִּלְגֵּל עַל לְשׁוֹנוֹ.
גַּם כְּשֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶתְּ כְּסוּתִי
וְעוֹנָתִי בְּאָה בְּעִתָּהּ
עָמַד רַעֲבוֹנִי.
וְאָסָפְתִּי פְּאַת שָׂדֵהוּ
שֶׁל מֵאָן דְּהוּ
שֶׁיָדַע
וְסָפֵק אִם אֶת אוֹתִיּוֹת שְּׁמִי גִּלְגֵּל עַל לְשׁוֹנוֹ.
יפה
מתגלגלים על לשון שארו ורוחו של השיר.
ואת את אותיותיו של אותו מאן דהו גם לא תגלגלי על לשונך. יפה.
כלומר, אותיות שמו… 🙂
עצוב שנותר רק הספק
שיר יפה, אמיץ ומתריס:
המשוררת מתוודה בפני אדונה שבגדה בו למרות שהוא עשה כל מה שהיה צריך וסיפק את צרכיה, היא עדיין לא הייתה מסופקת (סוג של אוקסימורון).והלכה לרעות בשדות זרים. החרטה היחידה שיש לה מבגידתה היא שלגבי זה שאתו היא רעתה בשושנים ,היא הייתה משהו מזדמן שנשכח ברגע שהסתיים.
אינך עניה, ופאת השדה היא מתנה לעניים, אפשר לומר שצריך להתקנא בך שהרי גם כסותך וגם עונתך סופקה.
הצחיק אותי – רעבוני עמד( חרמן הרעב שלך) אולי בכך נעוצה הסיבה לחיפוש אחר סיפוק במקום אחר כי כשהז… עומד השכל בתח…
וסליחה על הבוטות.
הכל מתוך כוונה טובה.
השיר מעולה.
משתמע שכביכול לא הבנתי מה זה רעבוני עמד, סתם השתעשתי.
אני מקווה שהבנת.