לאה ברץ
  • לאה ברץ

    שגרה  היא מלת המפתח, אולי מלת הקסם של חיי. מתוך השגרה מנסה להפיק את הבלתי שגרתי. לא קל אבל  משתדלת. ומה בשגרה שלי: בת לאב ניצול שואה אשת איש, אמא סבתא מרצה לספרות. תלם חיי מושקה בעל -  אי לכך מנסה להניב פירות אורגניים. מקווה שטעמם יערב חך!

חיפוש

כְּשֶׁהִנַּחְתִּי אוֹתְךָ 
עַל  הַר קַיְתְרוֹן

רָצַעְתָּ אֶת  לִבִּי

בְּרַגְלָי הַעֲקוּדוֹת

צָעַדְתִּי לְחַפֵּשׂ

אֶת מָה שֶׁיָּמִים רַבּים שָׁקַע

אֶל תְּהוֹמוֹת נְשִׁיָּה.

 

3 תגובות

  1. בתמונה שעולה בהרגשתי הוא העקוד, ולא להיפך, הוא מונח לפניה, לאן היא הולכת לחפש?

  2. קַיְתְרוֹן?
    השורה האחרונה – כדאי להשמיטה לדעתי.
    כל השאר מתומצת היטב ומבטא.

  3. למהלעזאזללהניח בנאדם על הר קיתרון? כל כך גרוע הוא היה?

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ללאה ברץ