בְּעִיר לְלֹא אֱלֹהִים

וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ.

אַחַת לִשְׁלֹשָׁה יְרָחִים (בַּתִּיק טְמֹן 

הַסֵּפֶר), אֲנִי רוֹכֶסֶת אֶת שיני

הַבַּרְזֶל וְיוֹצֵאת אֵל הַחוּץ.

שׁוּב צְלִילֵי הַמִּזְמוֹר נִשְׁמָעִים כְּמוֹ

הדהוד מִבֵּית הַכְּנֶסֶת

שהברגתי אֵל תּוֹךְ יַלְדוּתִי.

(הורי אנשי סוֹנָטוֹת,

וִיולדי מַחֲלִיף עוֹנוֹת בְּעִיר לְלֹא אֱלֹהִים)

בִּזְמַן הֲנָחַת הַצָּעִיף הַשָּׁחֹר,

אֲנִי חוֹזֶרֶת בִּי אֵלַי.  

(סָלַח לִי אָבִי

כִּי חָטָאתִי)

ומִתְנַצֶּלֶת בִּפְנֵי

כֹּל הַדָּתוֹת

כֻּלָּן.