מדובר בהצלת בארבי שעשתה הסבה לחשפנות

חוץ מכתיבה יש עוד כל מיני זוטות שאני עוסקת בהן, נקרא להן- מציאות. במציאות הנ"ל, שלפעמים היא טובה ולעיתים פחות, אני עובדת במרכז טיפול לילד ולמשפחה, בדרום תל אביב. לא, אני לא אמא, אבל יש לי את ההכשרה, כוונות טובות ואיזו רגישות כזו שצמודה עליי מגיל אפס.

(שוב אני מנסה לכתוב על מישהו אחר ויוצא שאני כותבת על עצמי, פוקוס עינת)

הפעם מדובר בפנייה פשוטה וחסרת סאבטקסט- לחלק מהמשפחות הללו יש מעט מאד אמצעי משחק. מדובר בתינוקות, ילדים בגיל הרך, בגיל בית ספר, שחוזרים הביתה מהשפע היחסי שיש להם בגן/צהרונית/מועדונית למשחק מונופול, שהוא ככ שחוק עד שנדמה שרחוב אלנבי שווה בערכו לרחוב דיזינגוף (!) , הם חוזרים לברבי, שככל הנראה עשתה הסבה לחשפנות, כי כל מה שיש לה זה גרביים, וכולי וכולי.

לחלק מהמשפחות יש יותר ולחלק אין שום דבר (בחיי)

(אני שונאת לתאר מסכנות, כמו לצייר ים ולצבוע אותו בטוש כחול)

בא לי לכתוב פה על החוזק הבלתי ניתן לתפיסה של האמהות שפוקדות את המרכז, על השמחה, הבכלל לא מובנת מאליה, של הילדים שראו דברים שמצונזרים מהסדרות הכי קינקיות בטלויזיה, בא לי לכתוב על הכסף, שהוא גורם מזערי בהחזקת קשר משפחתי ויחד עם זאת הוא כמו אויר לנשימה. 
אבל אני חוששת לצאת צדקנית ובכלל- לא על זה הפוסט.

אם יש לכם צעצועים, בובות, משחקי קופסא, וכל מה שיכול להעשיר את החיים של ילדים שסך הכל הם בני אדם קטנים ומתוקים (חוץ מכמה רגעים שמתחשק לחנוק אותם) בקיצור- משחקים שאתם לא צריכים, כי חלף זמנם או שהילדים שלכם איבדו עיניין או שיש יותר מידי ג'אנק בבית- המרכז ישמח מאד מאד לקבל את תרומתכם החשובה. 

אפשר למסור ישירות למרכז- "מרכז שקד" בשכונת שפירא (סמוך לתחנה המרכזית) שדרות חכמי ישראל 79, תל אביב.

ואם יש שאלות לגבי המרכז, או שלהגיע לדרום העיר זה לא נוח- אתם יותר ממוזמנים לפנות אליי במייל einataloni@gmail.com .

שיהיה אחלה שבוע.

* אה, ו- אם אתם לא קשורים בקשר כזה או אחר לילדים, זה בסדר, לא כולם חייבים- זה יהיה סבבה אם תעבירו את המסר הלאה, לאלה שזה רלוונטי עבורם.