תנועות גוף מוגזמות כותבת ויוצרת
לאחרונה היה הים שטוח. האמנתי לזה.
אמונה קצרה, כמו כזאת שלפני הקרב.
חייל נופל על ברכיו
פגזי אש מתמוטטים סביבו
והוא מדבר אל האל לראשונה.
עכשיו הגלים שבאים מהרוחות ברורים מאד. השמש מאירה עליהם ואין ענן.
הינה מגיע אחד. הרוח מרימה אותו באיטיות
ומי שעל החוף ממשיך
הילדה קופצת על הכדור עם מחבט אדום.
הילד והכלב נוברים בחול.
אני רואה אותו.
ידעתי שהוא יבוא
שתקתי
אבל ידעתי
זה שיר שכתוב מאוד מאוד יפה, ודווקא משום שיש בו מן האניגמטי, כאילו איזושהי דמות נעדרת או יותר נכון נוכחת נפקדת הופך אותו לחזק מאוד בעיני. יופי.
זאת הערה מעניינת, בגלל שבאמת חשוב לי לפסוע בעדינות מסביב לסערת הנפש, מה שיוצר את חוויית ה"העדר" ככל הנראה.
תודה
הגל כמו בקרב החיים
ידעת אבל שתקת שהוא מגיע.
זה הקטן טייפון יהיה
אכן טייפון. הים הוא ממזר אמיתי, בחיי.
היי
השילוב של הטבע המדבר עם האנושי מאוד תופס.
יש הרבה טבע לעומת האנושי , וזה מעצים את אני רואה אותו…
להתראות טובה
אני מאד אוהבת את גווני הטבע, חבל שאני לא משוררת, זה יכל להיות נחמד, לטבוע בהם.
ממממה זה?
מה זה מה?
החבל שאת לא משוררת . נעלבתי.
אבל זאת האמת.
הלוואי שהפיוטיות הייתה כלי שלי. השירה היא דרך פתלתלה ולא מוכרת, ממש כך. הרבה יותר נוח לי להתרווח בתוך פסקה אוורירית.
אני מבינה מה את מתכוונת לומר כשאת לא משורר, יש אנשים שמילים כמו צוף יוצאות להם,אני חשה כמוך, "אינני משוררת" למרות שאני כותבת שירה.
אשמח אם תבקרי בבלוג האחרון שלי-נשוי- עשיתי שם שירה מדוברת.
להתראות טובה
הא!
איזה יופי! את שרה נהדר.
לעיניינו-
יש משהו בשירה
שיושבת בקופסא
בראש שלי, שלא
נגיש לי.
אני עוקפת מסביב ומגיעה אליה
אבל לא נכנסת בדהרה, לא
מאד יפה
מתי נכתב?
לעניין הדיון הספרותי – נוגע ומרמז באופן קרוב ומדויק, ולעניינו, הרגשתי שקראתי שירה
ולעניינים האקטואלים – מקווה שהגלים והים לא מאיימים ומטלטלים ועדיין אפשר לשחק, להביט ולצפות, בין אם בתוכם ובין אם בחול
תודה חנן.
(את טוען- מה זה משנה מתי כתבתי? תזמון הפרסום הוא שחשוב)
בנתיים מבט פנורמי מלמעלה. לא חול ולא מים.
חידתי משהו. לא בטוח שהבנתי. אבל יש מקום של כבוד בשירה לאניגמה. הקריאה סוחפת, ונותרתי עם תחושה של צל אורב. מצאתי יופי בשיר.
תודה שחר, תגובה מרגשת.
לאחרונה היה הים שטוח. האמנתי לזה.
אמונה קצרה, כמו כזאת שלפני הקרב
שתי שורות חזקות מאד, לטעמי, ובכל זאת לולאי האשליה אנה היינו באים, ומצד שני בגלל האשליה אנו לא באים?!
תודה אורה.
זה שיר על פולנייה שהתבלבלה.
תמיד לחכות למכה אמרו לה.