הפעם הראשונה שלי

פוסט יחסית ארוך, אז תאספו אליכם סבלנות, אמפתיה, אהבה, חבל לעצור באמצע. מילה שלי

עידית היקרה,

עבר ים זמן מאז החודש שעשינו אצל סבתא בחיפה. אני מקווה שאת זוכרת שהבטחנו להתכתב כל יום. אולי קצת הגזמנו עם כל יום, אבל אני חושבת שזה יהיה סבבה אם תכתבי וגם תשימי תמונה שלך שאני אתלה על הלוח שעם בחדר.
בגלל שאת בת דודה שלי וגם חברה ממש טובה, בטח אחרי חודש אצל סבתא, אני מרשה לעצמי לכתוב לך על דברים שלא ספרתי לאף אחת. מאז הקיץ קרו כל כך הרבה דברים, שכבר שכחתי איך התאמנו בנשיקות צרפתיות על הכרית. 

יש איזה ילד אחד מי"א שקוראים לו תומר והוא ממש, אבל ממש חמוד. אני אומרת לך עידית, עד לפני חודש, כשהוא היה עובר עם הסוס במושב, לא הייתי מנחשת שהוא יודע את השם שלי. 
בקיצור, לפני שבועיים הוא ואני ישבנו לבד במועדון נוער. את זוכרת את המקלט עם הציורים של החומה מעל הקרקע? איפה שישבנו פעם ועישנו סיגריה ביחד, זוכרת? 
בקיצור, יצא שהוא היה אחראי על הסגירה של המקלט ואני נשארתי אחרונה בגלל שזה היה תורי לנקות. יואו עידית, את לא מבינה איזה מזל היה לי ליפול עליו באותו ערב. בדרך כלל הקומונרית נועלת ואז זה סתם מעצבן, כי היא אפילו לא נותנת לשים מוסיקה וכולה מחכה שתסיימי את הכלים כדי שהיא תוכל לחזור הביתה. אומרים שהיא לסבית ושהמורה חיילת שגרה איתה היא בעצם חברה שלה, כמו קורין אלאל. לא חשוב, הפעם הקומונרית הייתה צריכה לנסוע הביתה ותומר נעל כי הוא מדריך בוגר. 

בקיצור, הוא כאילו הסתובב במקלט והזיז דברים ובילגן את מה שסידרתי ואני התעצבנתי כי לא הבנתי את הקטע. ובגלל שהוא לא נתן לי לסדר אז הלכתי לשטוף כלים. יואו עידית, הוא היה מזה מוזר. כל הזמו חסם לי את הדרך, כאילו בצחוק, לא הבנתי מה נפל עליו…  אז בדרך לכיור הוא לא נתן לי לעבור ורק עמד ממש קרוב אליי וכל צד שאני ניסיתי ללכת אז גם הוא הלך. וכל הזמן הוא התקרב ועמד ממש קרוב אליי, עד שראיתי אותו כפול. את מכירה? שאת עוצמת עין אחת ורואה אותו במקום אחר מהעין השנייה? ואז, הוא פתאום נישק אותי! הוא תפס לי את הפנים וזה היה ממש מהר כי פתאום הרגשתי את הלשון שלו בתוך הפה שלי. חשבתי שאני מתה עידית! ישר חשבתי עלייך, על איך שקראנו בראש1 שצריך בעדינות ובלי הרבה רוק, ודווקא היה לו מלא רוק והוא גם הכניס לי את הלשון ממש עמוק שבקושי נשמתי, אבל אז נזכרתי שהיה כתוב שנושמים דרך האף, אז זה מה שעשיתי, למרות שזה היה ממש קשה, כי הפה שלי היה פתוח עד הסוף, כמו שלוקחים ביס גדול מידי מתפוח, מכירה? יואו, אני כל הזמן אמרתי לעצמי, זאת הנשיקה הראשונה שלך! זאת הנשיקה הראשונה שלך!!! וניסיתי לזכור את כל הפרטים כדי לספר לחברות שלי, שרק הדר מכולן התנשקה כבר, וכמובן לך, כי אמרנו שישר נספר אחת לשנייה. אז אני זוכרת שהוא תפס לי את הפנים עם האצבעות, ככה עם הסנטר והיד השנייה שלו החזיקה במקרר, כי הוא בדיוק חסם אותי מלעבור. ואני הרגשתי את הנקודות על הלשון שלו בתוך המנהרה של הגרון וגם בין השיניים, כאילו הוא מחפש שם משהו ורק ניסיתי למצוא ללשון שלי מקום ואולי גם להכניס לו לפה, כמו שקראנו, אבל לא היה מצב עידית. ממש לא. אבל היה ממש ממש כיף! אני שמחה שהנשיקה הראשונה שלי הייתה עם מישהו מנוסה. אחד שיודע מה לעשות עם הפה והלשון וכל זה. תאמיני לי, יש לי מזל, למה תומר בן שבע עשרה והוא יכול להיות עם כל בחורה שהוא רוצה מהמושב, ואיזה מזל שאני הייתי במקלט באותו הערב, למה לא היה סיכוי אחר שאחת כמוני, צוציקית בת ארבע עשרה, תהיה לבד עם תומר אדמון (ככה קוראים לו).

אחר כך קרה דבר מוזר. אבל את חייבת להישבע לי שאת לא מספרת לאף אחד. אם את צריכה לספר דבר אחד ממה שאני מספרת לך, אז אני מעדיפה שתספרי על הנשיקה ולא על מה שאני עומדת לספר, טוב?

בקיצור, תומר ירד על הברכיים שלו והתחיל ללטף לי את הבטן. הוא פתח לי את הרוכסן של הג'ינס והוריד לי אותו קצת. זה היה ממש מוזר עידית, כל האזור ההוא שם למטה התנהג כאילו יש לו חיים משלו, כל האזור של הכוס היה רטוב והרגשתי שיש לו לב והוא דופק כמו אחרי ריצת מרתון. והיה לי חם כזה כאילו הדליקו לי תנור ואת יודעת מה תומר עשה? הוא הוריד לי קצת את התחתונים, והכניס את הלשון שלו כמו שהוא עשה לפה שלי, הכניס והוציא. ואני לא הבנתי מה קורה שם עידית, כל הכוס שלי נהיה רותח והרגליים שלי קפאו עד שכמעט נפלתי לתומר על הראש, את קולטת? ואז, אחרי איזה שעה, נראה לי, הוא הפסיק. הוא הוציא את הראש משם ונעמד מולי, ולא היו לו מכנסיים. אני לא יודעת מתי הוא הספיק להוריד אותם, אני בכלל לא ראיתי שהוא עשה את זה. אז הוא עמד שם עם התחתונים ופתאום אני רואה שהוא עם הדבר הזה שלו בחוץ. את קולטת? הוא הוציא את הדבר הזה ונראה לי שהוא החזיק אותו ביד, אני לא בטוחה, כי לא היה לי נעים להסתכל, ואז הוא שאל אותי אם נהניתי ואני עניתי לו שבטרוף. אז הוא אמר לי, "יופי" ושם את היד שלי על הדבר שלו ופתאום קלטתי שתומר אדמון ירד לי ושהוא בטח לא יודע שזאת הפעם הראשונה שאני עושה את כל הדברים האלה ואסור לי להראות לו שאני לא סבבה עם זה. אז שמתי לו את היד שם וזה היה שטויות, כי הוא החזיק לי אותה והעביר אותה על הדבר שלו, ככה שבקושי הייתי צריכה לעשות משהו, רק לתת לו לשפשף איפה שהוא שם אותה. וזה היה ממש מוזר עידית, כי הוא עצם עיניים ועשה קולות כאלה כמו ששומעים בסרטים ואני חשבתי כמה שאני טובה שאני גורמת לו לעשות ככה. וגם חשבתי איזה קטע שהוא לא מתבייש לעצום עיניים ולעשות את הקולות המוזרים האלה כאילו אני לא בחדר. ואחר כך קרה משהו שאני קצת מתביישת בו, למרות שקראתי שככה זה עובד אצל כולם, אבל את זה קראתי רק אחרי ולא היה לי מושג שזה הולך להגיע וקצת נבהלתי. כי פתאום היד שלי התמלאה בנוזל כזה שקוף. מלא מלא נוזל שטפטף על הרצפה של המקלט. והוא היה רגוע כזה. החזיק את הדבר שלו וניער אותו כאילו הוא מכיר את הסיפור, אבל אני חשבתי שמשהו לא בסדר קרה והיה לי מוזר ורטוב ומגעיל. אז ישר הסתובבתי אל הכיור לרחוץ לי את היד שצרבה כמו אחרי מדוזה. אני לא יודעת אם זה אמור להיות ככה עידית, אבל יש לזה ריח מוזר וזה דביק כאילו נגעת במשהו מלוכלך שלא יורד אף פעם. ואז הרגשתי את הג'ינס הפתוח שלי ואיך כל הרטיבות זזה בתוך המכנסיים ונהיה לי מן גוש כזה, כמו סלע של חמש קילו באמצע הגרון. ואני ידעתי שאם אני אדבר אז אני לא אצליח לעצור את הבכי שמחכה. והגרון צרב לי כל כך עד שנהיו לי דמעות בעיניים ונעשה לי יבש בפה. אז התכופפתי אל הרצפה, שלא יראה את העיניים שלי וניקיתי את הנוזל שיצא מהדבר שלו.

זהו בערך עידית. יותר אין לי מה לכתוב על מה שהיה שם כי לא קרה יותר כלום. הוא התלבש מהר, חיכה שאני אסיים לנקות ואז נעל אחרי. אני לא פוגשת אותו כל כך במושב, כי הוא בתיכון שזה במושב אחר, והוא גם בקושי מגיע לפעילויות של השומר הצעיר. מצד אחד אני ממש מחכה לראות אותו ומתלבשת יפה לפעולות וכאלה ומצד שני… ראיתי אותו בכביש שמול המכולת ונהייתי קפואה וממש לא רציתי שהוא יסובב את הראש אלי, כמו בושה, את מבינה על מה אני מדברת?

בקיצור, לא גיליתי לאף אחת בעולם את מה שאני מספרת לך, כי אם מישהו כאן ידע אז ישר כולם יודעים ואני אמות אם אמא שלי תשמע על זה, אמות. ובגלל זה אסור אסור אסור לך לספר לאף אחד בעולם! את חייבת להישבע לי בספר תורה! את החברה היחידה שאני יכולה לספר לה כי את לא מכאן וגם בגלל שאת מהמשפחה ורק עלייך אני יכולה לסמוך כי יש לנו את אותו הדם וזה לנצח.  

יואו עידית, אני מזה מתגעגעת, את חייבת לבוא לבקר ממש בקרוב, הלוואי ויבוא כבר חנוכה ואז תהיה הדלקת נרות אצל סבתא.

חולה עלייך!

תזכרי- לאף אחד בעולם!

אני