הפינה של נעמי סופרת ועיתונאית
היום חידשתי לעוד שנה את האימוץ של שימבה, הפילפילון שלי בקניה. זו תהיה השנה השלישית שלי כאימו המאמצת של הפילון היתום הגדל לו לתפארת וגם משמין בבית היתומים לפילים בניירובי.
ספר הילדים שלי "להציל את שימבה" מתאר את הפילון בחייו החדשים בגנון של בית היתומים לפילים ואיך דפנה, הילדה שאימצה אותו (אולי זו אני?) והפילונים הוותיקים יותר בגנון של בית היתומים עזרו לו. הלילה הראשון היה כמובן קשה לו לפילון היתום במיוחד ואז…
הנה קטע מתוך הספר "להציל את שימבה", ספר שכולו חמלה ואהבה.
בעוד הוא בוכה בבכי חרישי, חושב על אמא ועל היער שעזב, לפתע מבין קורות העץ מהחדר הסמוך, השתחל לו לאט לאט ובזהירות חדק. והחדק התקרב אליו וליטף אותו, מלמעלה למטה ושוב מלמטה למעלה וקול עמום לחש בפילית, שכן זו שפתם של הפילים, "ברוך הבא לגנון שלנו שימבה, ליל מנוחה וחלומות פז." וכך ליטף אותו החדק, עד שהוא נרדם.
זאת היתה לננה, הפילונת שגרה בבית הצמוד. לננה מבוגרת יותר, כבר ותיקה כאן, והיא שמעה את שימבה הקטן בוכה והבינה שהוא זקוק לה. "הוא בודד", היא חשבה לעצמה, "מתגעגע, והיה לו יום כל כך קשה. אולי איזה ליטוף פילי יעזור לו".
והיום שימבה כבר מתחיל להתבגר
וכמו כולנו אפילו קצת מתקמט… 🙂
http://www.sheldrickwildlifetrust.org
כי הוא כבר בן קצת יותר משנתיים ואם הוא הגיע לי בקושי עד למותניים כשביקרתי אותו לפני כשנה, אני מניחה שעכשיו הוא כבר מגיע לי לפחות עד לכתפיים, ובכל זאת הוא עדיין תינוק וזקוק לעזרתי.
אם יש מישהו כאן שמעונין להשתתף במפעל המבורך הזה להצלת הפילים, כל העסק עולה 50 $ לשנה!! זה הכל, ואיזו מתנה מדליקה זו יכולה להיות לילדים בחנוכה. כדי להקל צירפתי כאן את הקישור.
נעמי, נהדר!!!
אין מתנה מופלאה מזו, ומומלץ לצרף גם למתנה את ספרך הנהדר. נתת לי רעיון!
תודה איריסיתי, זו באמת מתנה נפלאה לילד וגם לנו. ראית איזה שמנצ"יק שימבה נהיה? אמרתי לך שסלט זה לא תמיד דיאטה:)
כן במיוחד סלט עם הרבה בולגרית מרוסקת ושמן זית סמיך
🙂
אז זהו שלא. הפילון לא נוגע בבולגרית ושמן זית. הוא נהיה כזה מסתם עלים. זהירות 🙂
מלא נשמה.
תודה איציק יקירי, אתה רואה, הוא שמן ואני בכל זאת מתה עליו:)
נעמי, איך מצאת את השם "שימבה" זה שם כל כך מתאים לפילון החמדמוד הזה.
אני מאמצת את הרעיון לתת את התרומה לפרוייקט כמתנה לחנוכה+ הספר שלך.
תמי יקירתי, תודה לך מכל הלב, כמה יפה כתבת לי. יהיה נחמד אם תבחרי לך פילפילון, הם מקסימים ומדהים איך שהם מתנהגים אחד אל השני. הלוואי עלינו בני האדם. את השם שימבה נתנו לו שם בגנון.
תמי, שכחתי לשאול אותך, קיבלת את המייל שלי?
כן יקירה, וגם עניתי לך…:)
את יודעת, אני חושבת לתת לבן אחותי בן ה-8 את פרוייקט "שימבה" כי הוא ילד שלא מוצא את עצמו בבית הספר.(הוא לקויי למידה) נראה לי שזה אולי יפתח לו את הלב.
תמי, זה רעיון אדיר. אין לך מושג כמה. כל חודש הילד יקבל דיווח במייל על הפילון שלו וזה יעשה לו מה זה טוב. זה גם יעלה לו את הביטחון, את יודעת, להרבה ילדים יש כלב או חתול, אבל לכמה ילדים יש פיל
נו כן…כך חשבתי…
אולי גם אחר כך יסע לראות אותו..
תמי, לבקר זו חגיגה גדולה ממש ואת יודעת, בתור מאמץ הוא יוכל לקבל ביקור פרטי ולא לבוא ביחד עם כל הקהל. זה כיף. אגב, תמי, אני לא מתכוונת לאתמול. ששלחתי לך היום עוד מייל.
נעמי, איך שלפילות יש סבלנות. אני מבין שלננה בהמתנה?
אמיר יקירי, ראשית סליחה שהכנסתי פיל לשבוע החשק. יתוקן בקרוב. הפיל, אתה יודע, הוא חיה נבונה והמנהיגה היא תמיד פילה. לננה סבלנית וטובה והנה רק בשבילך מתוך להציל את שימבה:
לננה היא לא רק פילונת חכמה מאוד, היא גם פילונת אימהית מאוד. יש לה לב רחב כמו השמים, והיא תמיד מוכנה לעזור. משום כך היא המנהיגה של הגנון. היא ניגשה אל שימבה ושלבה את החדק שלה בחדק שלו – כי כך הפילים מראים שהם אוהבים…
יקירתי, רוחות החשק המלטפות פה את העור נושאות איתן בחיקן את המחשבות אל מחוזות מתוקים…
אחרי שיעלה הסבירה לי שגברים זקוקים לזוגיות כי הם צריכים אמא, ישר ראיתי איך לננה משקיעה פה לטווח ארוך.
ואת יודעת, שיש לקוות שכשיגדל שימבה יקירנו לא יטמון את חדקו רק בצלחת.
ממתין לתיקון חצות 🙂
אמיר, הבחנתי פתאום באפשרויות החבויות פה ויקירי, אני סומכת על שימבה שלי שידע מה לעשות, אחרי הכל הוא שלי:) אמת, הטווח רחוק ואני רק מקווה שאתה לא תצטרך להמתין כל כך הרבה זמן לתיקון, שימבה ולננה יאלצו להמתין לפחות 12 שנים:)
איך הגענו לגילוי עריות מפוסט כה מתוק על פילפילון? ווי לי, איזה ראש יש לנו.
יעלה, זה לא גילוי עריות, אין פה קרובי משפחה, אבל גילוי ועוד איך יש. והכל כמובן בגלל אמיר:)
כמה עצוב, הייתי מאמצת אותי לחיקי.
אותו, כמובן, אותו לחיקי. עד בלי די. הייתי רוצה פיל תינוק. נראה לי שאהיה אם מאמצת.
תודה יעלה, אמצי אמצי, זה כיף אמיתי, תראי איזה מתוק:
שימבה התחכך בה ולננה חבקה אותו בחם- היא הרימה רגל קדמית וכרכה אותה בעדינות-בעדינות סביב גבו של שימבה. ומאחר שהוא פילפילון כזה קטן ועדין תינוק שרוצה לינוק, הוא מצץ לה קצת את קצה האזן.
עם קצת דימיון אולי בכל זאת אפשר לחבר את זה לשבוע החשק 🙂
הספור מקסים וגם המעשה, אני לצערי עסוקה בלפרנס שלושה מתבגרים שבוחרים בכיוונים לא זולים, את הפיל אשאיר לאחר כך {כבר ספרתי לך כאן שלפני שהיה לנו את בני הבכור, המאומץ, גידלנו בדמיוננו פיל כמה שנים, כמה מתוק היה הפיל הזה אביא את הספור בסוף השבוע}
חני יקירה, תודה מהלב ואני בהחלט מזדהה איתך. שלושה מתבגרים זה לא פשוט ואת מוזמנת לחלק איתי את שימבה. מחכה לפוסט על הפיל הדמיוני…
אני כמו חני. כרגע היה נחמד למצוא איזה פיל פילון תומך.
:0)
סיגל יקירה, תודה לך. פילפילון תומך זו נחמה וגם את מוזמנת לחלק איתי את שימבה, הוא פילון כזה מתוק, שקט ורגוע.
איזה פוסט מפיל!
🙂
דברי אלי פִּלְאִית!
או מריו מריו, משורר צועני שכמותך. תודה
אני קודחת ונעלמתי קצת מהבלוג, אבל היום קיבלתי את העדכון החודשי על הפילון שלי שימבה. תוכנית הטלוויזיה האמריקאית 60 דקות מעלה החודש סרט על בית היתומים לפילונים ושימבה שלי מככב. זו פעם שנייה שהתוכנית היוקרתית הזאת מעלה סרט על המפעל המיוחד הזה, הפעם הראשונה הייתה לפני שלוש שנים ועכשיו חזר הכתב כוכב שלהם בוב סיימון לסיבוב נוסף.