איך הכל התחיל?
בעקבות הבלוג שלי פנה אלי אירגון מקסים שקוראים לו 'עוגות לשלום' והם רוצים להביא שלום לעולם, ולכן הם מחלקים עוגות ומדברים עם אנשים על דברים טובים. הם התקשרו למזכירה שלי (אמא) ובקשו שנכין עוגות ועוגיות ונעמוד יחד לחלק אותן לאנשים.
שמחנו מאוד
על ההצעה, וכל השבת אפיתי עוגות מילקי בצורת לב, ועוגיות חצי שחורות וחצי לבנות. אני יודעת שהחצי השחור של העוגיות מסמן דברים רעים, והחצי הלבן מסמן את הטוב, וביחד עם כל המחשבות הרעות והטובות נביא שלום.
ביום ראשון
פספסתי את הלימודים (שזה הכי חשוב) ונחתי הרבה בבית. אחרי הצהריים לקחנו את העוגות והעוגיות ונסענו לרחוב שקוראים לו סלאח א-דין שהוא מסתיים בחומה של העיר העתיקה. פגשנו את האנשים של עוגות לשלום וחילקנו לכל האנשים עוגיות ועוגות.
איך האנשים הגיבו?
חלק לא רצו וחלק כן רצו. חלק אמרו שיש להם סכרת ואסור להם עוגות… חלק מהאנשים אהבו את המבצע שלנו וחלק לא.
אני חושבת שהאנשים שאהבו את המבצע שלנו שמחו שאנחנו תורמים משהו. הם חשבו שזה יפה מה שאנחנו עושים. ומי שלא כל כך אהבו את המבצע כנראה שהם לא מאמינים בשלום. אני חושבת שצריך להאמין בשלום אבל זה החלטה שלהם.
ואיך אני הרגשתי?
גם בבית ספר אנחנו מתנדבים (אני מלמדת אנשים מבוגרים לעבוד עם מחשבים) ואני בשני המקרים מרגישה ממש טוב. בגלל שאני אוהבת לאפות ואני אוהבת לעבוד במחשב ואני שמחה שכך אני יכולה לעזור לאנשים.
אני רוצה להביא שלום
אבל אף אחד לא מסכים וצריך לפתור את הבעיה של מה שקורה כאן.
בפוסט הזה תמצאו תמונות שלנו מחלקים עוגות ועוגיות לשלום.
מקסים! כל הכבוד לכן! איזה עוגות יפות!
שוגות לשלום היקרים תודה לכם שאתם מנסים שהיה שלום עם תרצו שאני הכיון עוגה דברו עם מסקרה שלי