הבלוג של נורית סופרת וכתבת באינטרנט

פרויקט חדש של המגירה של נורית – בשבילי ובשבילכם! מרגישים בודדים? רוצים לצאת יותר מהבית? מחפשים חברה? מישהו לדבר איתו, לצאת איתו, מישהו לאהוב? הפרויקט הזה בשבילכם   בפרויקט "להכיר אתכם" אתם מוזמנים להציג עצמכם, לספר קצת מי אתם ולאט ובטוח לגבש לעצמכם חברה נוספת.   אשמח מאוד לקבל פידבק, תגובות ורעיונות על הפרויקט החדש   אל תהססו להעביר הלאה ...

כידוע, אני כותבת עכשיו ספר שני. אני פרסמתי את הפרקים שכתבתי עד כה באתר בקישורים מוסווים. אני מעוניינת שרק מעט אנשים יקראו אותם (ואת הבאים כמובן), יגיבו ויתנו לי פידבק. מי רוצה להיות בקבוצת מיקוד? מי שרוצה וייתן סיבה טובה למה הוא צריך דווקא להיות בקבוצת מיקוד יקבל הרשאה מיוחדת שלכם נורית

מצטערת שנעלמתי לכם. האמת שהייתה לי תקופה בריאותית די קשה ומעייפת ולא היה לי כל-כך ראש לכתוב. עכשיו עם ראש השנה והשנה הבאה הקרבה, החלטתי להתחיל דף חדש ולחזור לעצמי עם טור חדש וטרי. אז הנה לאחר ההתנצלות הכללית, אני פותחת בחשבון נפש לשנה החדשה.   האמת כמה שזה מוזר, קשה לי להגדיר איזו שנה הייתה לי. מצד אחד, היה ...

  זהו, אני אחרי שבוע שלם בירושלים, שבוע שלם עם יוסי, שבוע שלם רחוקה מהמשפחה. הייתי רוצה להגיד שזה היה פשוט נהדר, ובחלקו העיקרי זה בהחלט נכון, נהניתי מאוד בחברת יוסי, בילינו הרבה וגם הרגשת העצמאות היתה טובה, אך זה לא הכל. כמה שנהדר, הרגשתי קצת מנותקת, הרגשתי קצת מרוחקת. היה חסר לי, המשפחה, החברות וסינדי. אבל בכל מקרה זה ...

ירושלים, עיר בירתינו, לא מדברת אל כל אחד כמו לשני. יש הרואים בה עיר קודש, יש הרואים בה עיר גדולה, יש הרואים בה עיר פיגועים ועוד כל מיני דיעות. האמת? אלי ירושלים אף פעם לא דיברה. ירושלים תמיד היתה אצלי עיר של בתי חולים, שכן את כל הטיפולים והניתוחים עברתי שם וזה היה הכל בירושלים. בירושלים יש את היחידיה לדסאוטונומיה ...

מי שמכיר אותי, ודאי צוחק לו כהוגן. נורית אתלטית??? זו בדיחה. אני מודה באמת שעד עכשיו כל קשרי להתעמלות היו כושלים ביותר והתבטאו בעיקר בהליכה עם חברות מהחניה לבית קפה. בכתבה זו אני אפרט על ההסטוריה הארוכה (אוקי, בעצם די קצרה….) שלי עם ספורט.   ספורט נכים נהיה דבר מקובל ומפותח מאוד בארץ. שומעים כל יום על יותר ויותר ספורטאים ...

  לעולם לא אשכח את אותו לילה שמאיה, האחיינית שלי, נולדה. אחותי טלפנה אלינו ובהתרגשות אמרה שזהו זה, הלילה היא תלד, לאחר תשעה חודשים של ציפייה, תהיה לי סוף סוף אחיינית. יש לי רק אחות גדולה, אז אף פעם לא חוויתי בתחושת הגעת תינוק חדש למשפחה עד אותו לילה לפני שמונה חודשים. אתם בטח מנחשים שלא ישנתי כלל אותו לילה, ...

  אני עוד זוכרת כשרק טלפנתי ליוסי. פניתי אליו דרך אתר ההכרויות. אפילו לא בטוחה למה. באותה תקופה כבר לא היה לי חשק לבלינדייטים אבל כנראה משהו בכרטיס שלו קרץ לי, אולי התחביבים שדמו לשלי. לאחר כמה שיחות החלטנו להפגש, מודעים לבעית המרחק, אבל כנראה הבדידות שכנעה אותנו להפגש, בקטע של אין מה להפסיד. הפגישה היתה באמת נחמדה, לא היתה ...

היום קמתי בלי חשק, מאוד לא אופייני לי, שכן אני תמיד מחכה לאוכל, אבל הלילה היה קשה במיוחד, אמא ואבא לא הסכימו שאשן במיטתם ונורית הסתובבה וקמה בלי הפסקה, מעירה אותי. תמיד מקווים שאשן במיטה המיועדת לי. מיטה?? כך הם קוראים לזה! מדובר בדלי פלסטיק עם שמיכה דקה, שהם ינסו לישון בזה. בכל מקרה, בסוף התמתחתי וקפצתי מהמיטה, הולכת בעקבות ...

טוב, זה די מוגזם, אבל בכוונה הגזמתי, אולי משהו יזוז לכם שם. הגענו לשנת 2007 וארץ ישראל עדיין לא לגמרי מתאימה ועוזרת לכלל הציבור שלה. לצערי, על אף כל הוועדות, התקנות והצעות החוק, המצב לא עד כדי כך שונה. אף כי ארץ ישראל התפתחה והתקדמה, עדיין המדינה שלנו מפגרת בכמה דורות אחרי רוב מדינות המערב. סוף סוף המצב הכלכלי השתפר ורואים ...