רן יגיל
סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום /
יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף
ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
רן יגיל סופר ועורך
את הקטע עם הצבה גם אני לא הבנתי.
עד עצם הרגע הזה, וחששתי שזאת בעייתי הבהבנת הנקרא.
הספר מאד קר, ולטעמי דן בחברה שהופכת לתועלתנית , כאילו גם נעמה הופכת לכזאת על מנת לשרוד ובטח שסיגל.
ובסופו של דבר גם סיגל מנוצלת בנקודות החלשות שלה.
הדמות של המתעד הייתה קצת מיותרת בעייני.
אפשר לתת אותו כדמות, לא כמתעד.
מתעד זה תפקיד די נכבד, והדמות הייתה מידי שולית.
מצאתי שיש בכותב משהו מעניין.
איני יודעת אם טוב שהוציא 3 ספרים בסמיכות כזאת, בלי להתבשל בתהליכים.
של כל ספר בעצמו ולגופו.
כי בסך הכל הוא לא סופר של קילומטרים כתובים.
טוב כך אני חוויתי אותו.
אביטל, תודה לך על התגובה. ניכר מיד שיש לך עניין של אמת בפרוזה ישראלית ובכלל בספרות עברית. אני בהחלט מסכים עם רוב הכתוב בתגובתך. רני.
ואחרי הדברים הצלולים
של אביטל אין לי מה להוסיף.
חברך,
יגאל היקר, תודה על תגובתך. אצלצל אליך, רני.
שלום רן. קראתי בעניין רב את רשימת הביקורת החדשה שלך, על "סיגל" של אסף שור, כפי שעשיתי גם בפעמיים הקודמות שבהן פורסם מדורך החדש.
תענוג לקרוא! איזו ביקורת עניינית, מנומקת, שיורדת לפרטי פרטים וממש חיה את הספר. בין אם ארצה לקרוא את הספר ובין אם לאו, הביקורת הזו נותנת לי כלים ראשונים ביקורתיים חשובים ביותר לקריאה.
כתיבתך אמיצה, מושחזת וחדה. אני יודע שספגת ביקורות על הטור הראשון וכו', על שימוש במילים כאלה ואחרות, והנה עכשיו שונתה מילה או שתיים אך המהות לא השתנתה. ת – ע – נוג. לדעתי ראוי שהמדור יתפרסם גם בעיתון הכתוב, בסופי השבוע.
כפי שכתבתי לך במייל אישי, אשמח כמובן אם תכתוב גם על שירה. כדי שהקוראים כאן לא יחשדו מיד בכשרים, אומר שאין לי בעיה אם תכתוב על ספרי שהוא החמצה וכו', ותנמק וכו'. החשיבות של המדור הזה היא מעבר לשיקולים אישיים צרים.
כל הכבוד. אמשיך לקרוא את דבריך בעניין רב. הרבה הצלחה, מאילן.
אילן, תודה רבה לך על התמיכה, ובעניין השירה אדבר עם מוריה עורכת התרבות שלנו. זה רעיון מצוין בעיניי. רני.
להוריד את המדור החצוף לאלתר. חלחלה עברתני נוכח חוצפתו של האיש רן יגיל, וזה בלי כל קשר לספר זה או אחר. הסגנון, חלוקת הציונים, גסות הרוח – לא לילד הזה פיללו מי שכותבים ביקורת ביראה ובכבוד, אפילו על הספר הגרוע ביותר.
לז'דנוביסט המתחלחל, אמשיך לחלל. רני.
בשום פנים ואופן לא להוריד. מדור חשוב חכם ואמיץ.
למתחלחל, לך תמיד יש את האפשרות לא לקרוא.וזאת דרך חד סטרית. כי מי שכן רוצה לא יכול ההיפך.
ודי כבר עם ההיסטריה הטוקבקית הזאת. אותה צריך להוריד לאלתר.
ואני בוחר לא לקרוא
אשריך, אני מלא הערכה כלפיך. כך תעשה. אל תקרא. רני
רן,
תודה על הרשימה, והספורים שלך המועלים לאתר. נהניתי לקרוא.
איילה, תודה לך על התמיכה ועל העידוד. רני
אקרא כשאתפנה ,רני היקר, קפצתי רק לרבע שעה להגיב והשבת והחג והבישולים והאורחים אתה יודע
אני בטוחה שאתה עושה חיל, אשוב לקריאה יותר קשובה
רציתי רק לאחל חג אורים שמח
חג אורים שמח, רני.