חיים שטנגר – שבעה שׁירי מסע מֵחולו של מועד

אל  מול  היִפעה

 

בַּרְוָזִים שָׁטִים

אַט אַט עַל מַיִם

כְּמוֹ בְּמֶרְחָק נְגִיעָה –

שָׁמַיִם.

אֶת אֵינֵךְ

גַּם לֹא אֶל אֹפֶק

הַכֹּל נִשְׁתַּנָּה –

נֶעֱלַם.

עִם זְמַן

נֶחֱלַשׁ בִּי דּוֹפֵק.

 

בַּרְוָזִים שָׁטִים

אַט אַט עַל מַיִם

שְׁתֵּי עֵינַי נֶעֱצָמוֹת

תַּחַת אֵלֶּה שָׁמַיִם.

 

 

בבית מלון אמבּסדור

 

בְּבֵית מָלוֹן אַמְבָּסָדוֹר,

בְּקַרְלוֹבִי וָארִי

אֵין מַגִּישִׁים שׁוֹקוֹ חַם

(גַּם לֹא שׁוֹקוֹ קַר)

בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר

לְאוֹרְחֵי הַמָּלוֹן.

גַּם לֹא בְּהַזְמָנָה מְיֻחֶדֶת,

אֲפִלּוּ לֹא מֵרֹאשׁ.

פָּשׁוּט – אֵין,

אֵין שׁוֹקוֹ לְהַגָּשָׁה,

בְּנִמְצָא.

 

אֲבָל,

בְּבֵית מָלוֹן אַמְבָּסָדוֹר,

בְּקַרְלוֹבִי וָארִי

נִתָּן לְקַבֵּל אַבְקַת קָקָאוֹ,

בְּשֶׁפַע,

גַּם חָלָב מַהְבִּיל,

חַם,

טָרִי,

אֵין כָּל מִגְבָּלָה.

וְיֵשׁ גַּם כּוֹסוֹת קָפֶה

מִפּוֹרְצֵלָן אֵיכוּתִי,

מְהֻדָּר מַשֶּׁהוּ,

כַּאֲשֶׁר אֶפְשָׁר לִבְחֹשׁ

אַבְקַת קָקָאוֹ

בְּסֵפֶל הַקָּפֶה הַנָּגִישׁ.

אֵין מִי –

אֵין מִי –

יִמְנַע.

 

אֲבָל –

אֲבָל

אֵין מַגִּישִׁים כָּל שׁוֹקוֹ

(חַם, כְּמוֹ-גַּם קַר)

לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר

בְּבֵית מָלוֹן אַמְבָּסָדוֹר.

 

פָּשׁוּט,

כָּךְ –

כָּךְ בְּדִיּוּק –

אֵין.

 

אֵין מַגִּישִׁים.

 

 

זיכרונות  כאב

 

אִמָּא, כְּבָר שָׁנִים הַרְבֵּה בַּמֵּתִים

הֲגַם תָּוֵי פָּנֶיהָ, כְּאָז,

כְּמוֹ-גַּם, עַתָּה,

שְׁמוּרִים אֶצְלִי חַדִּים –

כְּסַכִּין חַמָּה חוֹתֶכֶת בִּשְׁרִיקָה עוּגַת גְּלִידָה –

חֲזָרָה אֵלַי, כָּאן, בַּמַּרְתֵּף,

מִסְעֶדֶת קַרְל הָרְבִיעִי,

בְּקַרְלוֹבִי וָארִי,

נוֹעֵץ מַזְלֵג בְּדָג פוֹרֵל דָּשֵׁן –

דָּג פוֹרֵל, לֹא דָּג שֶׁמֶךְ! –

בְּצַד תַּפּוּחֵי אֲדָמָה חַמִּים

יוֹצֵק עֲלֵיהֶם חֶמְאָה חוּמָה מֻתֶּכֶת

בְּדִיּוּק, כְּמוֹ אָז, בְּצִירִיךְ,

בְּמָלוֹן זַיְדֶּנְהָאוּז, בְּבָּאנְהוֹף שְׁטְרָאסֶה,

עֵת חָזַרְנוּ כּוֹאֲבִים, מְצֻלָּקִים מַשֶּׁהוּ

מִגֶּרְמַנְיָה,

מִבִּקּוּר בְּעִיר הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל אִמָּא,

מֵהַיְדֶּלְבֶּרְג הַמַּעֲטִירָה,

מְבִינִים,

כּוֹאֲבִים,

מָה שֶׁהָיָה – הָיָה

לֹא יָשׁוּב עוֹד,

אֵין לְאָן עוֹד –

אֵין לָעַד –

לָעַד אֵין –

מָקוֹם

אֵלָיו זִכְרוֹנוֹת יַלְדוּתָהּ שֶׁל

אִמָּא,

זִכְרוֹנוֹתַי הַמֻּשְׁאָלִים,

נוּכַל לְהָשִׁיב,

לְפַיֵּס –

לְהַחְזִיר.

 

 

דווקא  הדברים  הקטנים

 

דַּוְקָא הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים

בְּמָלוֹן אִימְפֶּרְיָאל,

הֶעָצוּם,

גְּדָל הַמִּדּוֹת-

הַמַּרְשִׁים.

דַּוְקָא הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים.

 

הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים,

דַּוְקָא הֵם.

הַדֻּבְדְּבָן הָאֵיכוּתִי

עַל קִנּוּחַ הַפָּנָה קוֹטָה,

קְצִיפַת הַשַּׁמֶּנֶת

בְּתוֹךְ כְּלִי דְּמוּי טִפַּת מַיִם,

מִרְקַחַת פֵּרוֹת הַיַּעַר

מַנְגִּידַת הַטְּעַמִּים

בְּפוֹרְצֵלָן זָעִיר שֶׁל סַטְרוֹ רֹסֶק.

 

דַּוְקָא –

דַּוְקָא הַדְּבָרִים

הַקְּטַנִּים.

 

הַקְּטַנְטַנִּים,

עַד כִּמְעַט

אֵין עַיִן –

רוֹאָה.

 

 

זה  לא  הזמן

 

הַזְּמַן עָשָׂה,

עוֹשֶׂה

בִּי

שִׁנּוּיִים,

אֵין כָּל סָפֵק

וַאֲנִי עֲדַיִן רוֹצֶה –

עֲדַיִן –

לְהִתְרַפֵּק,

לָנוּחַ קִמְעָה,

עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה,

עוֹד לִפְנֵי יִמְלְאוּ דְּבָרִים,

טֶרֶם אֶגְדֹּש סְאָה.

וְכָל מַסְפִּידַי

יֵאָלְצוּ לְהַמְתִּין,

עוֹד חַם גּוּפִי,

אֵינִי עוֹד זָמִין.

 

הֲרֵינִי לְהַצְהִיר,

בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים,

צוֹרֵחַ בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת

לְהַדְגִּישׁ,

לְהַעֲצִים:

אֵינִי –

עוֹד –

זָמִין.

 

אֵינִי.

 

 

נקודת מבט

 

וְהַבְּדִידוּת?

לֹא שֶׁלְּךָ הִיא.

יוֹשֵׁב –

לְבַדְּךָ –

אֶל שֻׁלְחָן

אֶל מוּל בַּקְבּוּק

מַשְׁקֶה,

גַּם אֶל מוּל

כּוֹס,

מֻקָּף,

מֻתְקָף מַבָּטִים חַמִּים,

מִכָּל עֵבֶר,

יוֹצֵר בְּמַבָּטִים חוֹזְרִים,

בְּחִיּוּךְ,

סוּג מְסֻיָּם שֶׁל

קֶשֶׁר,

סִגְנוֹן מֻתְלֶה שֶׁל

חֶבֶר,

אֵינוֹ תְּלוּי

מִלִּים,

כְּלָל.

 

 

והחמץ  הנוזלי

 

וְהֶחָמֵץ הַנּוֹזְלִי

נִרְאֶה – נִכָּר חָזָק בְּתוֹךְ

אִישׁוֹן שֶׁל עַיִן –

יוֹדֵעַ אִסּוּרֵי בַּל

יֵרָאֶה,

בַּל יִמָּצֵא,

אֵין חָלִים עָלָיו,

כְּלָל,

כִּמְדֻמֶּה בִּמְדִינוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר

לַיָּם,

אִסּוּרִים שֶׁלָּנוּ –

אֶפְשָׁר –

טֶרֶם הִגִּיעוּ אֵלָיו,

לְכָאן,

מִשָּׁם.

 

וּמִתּוֹךְ וִיטְרִינַת עֵץ

מַרְשִׁימַת עִצּוּב,

מְלֶאכֶת מַעֲשֶׂה

שֶׁל בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי,

לְפָחוֹת,

עִם חַלּוֹנוֹת קְרִיסְטָל

נְעוּצִים בָּהּ,

מַרְשִׁימִים עוֹד יוֹתֵר,

נִיכָּרִים בָּהּ מַעֲשֵׂי

אֻמָּנֵי עֲבוֹדָה זָרָה,

לְהַבְדִּיל,

מַבִּיטִים בִּי –

בִּשְׁקִיקָה –

שׁוֹלְחִים אֵלַי

מַבְּטֵי סַמָּאֵל,

לֹא עָלֵינוּ,

לְפִתּוּי,

אֶמְצַע חוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד

חַג פֶּסַח,

שֶׁפַע סוּגֵי מַשְׁקָאוֹת

וִיסְקִי מַאלְט

נְתוּנִים בְּבַקְבּוּקִים,

תָּוִיּוֹת עֲלֵיהֶם

צוֹעֲקוֹת יִחוּדָם,

מְיֻחָדוּתָם –

אֵלַי –

אֱלֵי מֶרְחַקִּים.

 

חַג מְשַׁמֵּחַ לִי,

חַג צוֹהֵל,

אִם כִּי לֹא כָּשֵׁר –

בְּהֶכְרֵחַ.

 

לֹא כָּשֵׁר,

אֲפִלּוּ לֹא מִבְּחִינַת

הַסָּפֵק.