רן יגיל סופר ועורך
רמז אור 24
״בעיות שיפור התזונה לאסיר״, מאמר מאת זאב שוסטר, מתוך 'הד הכלוא'/ עיתון בית־הסוהר המרכזי רמלה, עורך: נוח שטרן, סגן עורך: ח. זיידמן / גיליון 3 / מאי — 1955
כבחור ״ישיבה״ ותיק, ישיבה בוחער, יודע אני להעריך במעט את השכלולים שהוכנסו בבתי־הסוהר בארץ עד תום המנדט. מדינתנו שלחה את הרב־כלאי מר א. ציוני, מן הכלא שלנו ברמלה אל אנגליה הרחוקה, כדי שזה יערוך סיור לימודים שמה, ויביא את השכלולים שלמד לפה.
יש לי רק שלוש מילים לומר על זה. חבל על הכסף. יש להצטער שרב־כלאי א. ציוני נסע למסע לימוד רק אחרי שהושלמה בניית בית־הסוהר המרכזי, ולא לפני הקמתו, אבל מה לעשות, אין היגיון. מומחים בבעיות בתי־הסוהר משני ״עברי הגדר״, ידוע להם יפה, שבית־הסוהר המרכזי הוא במידה ניכרת כישלון מבחינת תוכנית האדריכלות ובנייתו.
ואשר לשכלולים שבוצעו, מפתיע הדבר ביותר, שנשכחה לגמרי בעיית התזונה של האסיר. הכסף — לקירות; אבל לגוף האסיר — מאומה. אין צורך במומחה בינלאומי ליעילות העבודה כדי להבין, שביקורו של המפכ״ל או אחד מסגניו מזמן לזמן, לאחר שחל פאנצ׳ר במטבח, לא יפתור את בעיית התזונה.
למראית עין המצב השתפר, רק למראית עין. על אף העובדה שבתקופת המנדט ניתנו לאסירים למעשה רק שתי ארוחות ליום, הכילו ארוחות אלו ארבע פעמים בשבוע אומצת בשר בגודל כזה שאפשר היה לראותה בצלחת: ובכלל, היה לאוכל תוכן תזונתי בעל משקל רב. ידוע לי היטב שהמדור הרפואי בשירות בתי־הסוהר יסביר לפי קלוריות, שהאוכל כעת הוא הרבה יותר מזין מאשר אז. דבר זה מתקבל יפה מאוד על הנייר, אבל אנחנו רעבים.
בעת בניית המטבח של בית־הסוהר המרכזי ביקר מר נחליאלי, קצין אפסנאות ראשי של השירות, במטבח בלוויית שלוש גבירות מויצו — מומחות למטבחים ולבישול. מדוע אין ההנהלה מבקשת ומקבלת את עצותיהן של הגבירות הנ״ל?
מיום פתיחת בית־הסוהר אוכלים האסירים כמעט תמיד את אותו האוכל, אגב, גם הסוהרים, אני משער, ואם כך הדבר, מהי דעת שותפינו לצלחת על האוכל ממטבח אולטרה־מודרני זה? מה יוצא לנו מזה?
אני מעלה אפוא כמה הצעות ייעול:
א. להחליף את הצלחות השבורות והמתפוררות שמספרן רב.
ב. לכלול בארוחה סלטים יותר טובים ובכמות יותר גדולה.
ג. להשרות היטב במים את הדגים המלוחים ואחר־כך להחמיצם.
ד. גבינה למריחה: להשתמש רק בגבינה שמנה (אין הבדל במחיר).
ה. זיתים: לחלק זיתים מובחרים, ולא ממין המוגש בשבועות האחרונים.
ו. לחם: להזמין לעִתים יותר קרובות לחם, בכדי לאוכלו כשהוא טרי פחות או יותר ולא ירקרק.
ז. פירות: מנה יותר גדולה.
ח. לדאוג לכך שבכל ארוחת צהריים ובליל שבת יעמוד לרשות האוכלים סיר גדול עם מים קרים ונקיים. פשוט חם כאן! דבר זה אינו מהווה בעיה, הואיל וקיים חדר־קירור מרווח.
הצעות אלו בחלקן הגדול אינן מעוררות בעיות תקציביות, ורצוי ביותר שההצעות תתקבלנה לתשומת לִבּה של הנהלת בית־הסוהר, לשם ביצוען.