סופר ועורך, יליד תל אביב, 1968. ספריו: מות סנדלרים (תל אביב : "עקד", תשמ"ח 1987). שירים: מחשבה אחת קדימה (רמת גן : ליריק ספרים, 1988), ארז כמעט-יפה : וסיפורים אחרים (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ו 1996), ז'אק (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1998) נובלה ביוגרפית על הזמר הבלגי ז'אק ברל, סוף הקומדיה : תריסר סיפורים (תל-אביב : "ביתן", תשס"א 2001). נקישות ורמזי אור : מדינת ישראל נגד נח שטרן : רומן (תל-אביב : "עמדה/ביתן", תשס"ג 2003) הרביניסט האחרון רומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2006)
אני ואפסי רומן (ירושלים: עמדה/כרמל, 2008). עריכה: הצעיף האדום / יעקב שטיינברג ; בחר את הסיפורים והקדים מבוא: רן יגיל (תל-אביב : "גוונים", תשנ"ח 1997). בואי כלה : סיפורי חתונה (ירושלים : "כרמל", תשס"א 2001) <בשיתוף ירון אביטוב
טעם החיים : אנתולוגיה של סיפורי אוכל (ירושלים : "כרמל", תשס"ב 2002) בשיתוף ירון אביטוב. הקשב ! : אנתולוגיה של סיפורי צבא (תל-אביב : "כרמל-משרד הביטחון - ההוצאה לאור", תשס"ה 2005) <בשיתוף ירון אביטוב
רן יגיל הוא עורך כתב העת "עמדה" - ביטאון לספרות: שירים, סיפורים, מסות, רשימות
נקישות ורמזי אור, מדינת ישראל נגד נח שטרן, נקישה 1
נקישה 1
הערה:
שמי דוד עמית. חלק מכתב היד הזה נגאל על ידיי. קניתי אותו מידי בוקיניסט ליד שוק הכרמל בתל אביב.
נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן" מעמיד במרכזו משורר מקולל ואת הסתבכותו בפרשיית ניסיון-רצח ומשפט פלילי בעקבותיה. התחנות האחרונות בחייו היו כלא רמלה ובית-חולי-הרוח בבת-ים.
הרומן קורע לפתקים את חייו השסועים ממילא של המשורר, איש מוכשר מאוד וחריג בחברה סגורה ומתנכרת, שדמותו הספרותית מבוססת על חייו של נח שטרן בעשר שנותיו האחרונות 1960-1950, שנים קשות בארץ ושנים קשות לו כאדם.
קרעי-חייו של המשורר נפרשים בפרקי סטקאטו קצרים המחולקים לנקישות ולרמזי-אור – קולות ומראות ששמע וראה, ואשר הכתיבו לו את מחשבותיו ומעשיו. נקישות ורמזי-אור אלה מובילים את הגיבור אל סופו הטראגי הבלתי-נמנע.
קראתי את הספר הזה בנשימה עצורה בזמנו. באופן מפתיע (ואולי לא מפתיע) הוא גם מותח.
ממה שאני זוכר, הסתמכת על פרוטוקלים, מכתבים ואולי גם מסמכים מגנזים. לפעמים אני חושב (כלומר בטוח) שהארכיונים מכילים מציאות שעולה על כל דימיון.
מציאות שבורה שצריך לחבר אותה בסבלנות ואז עולה הדמות של נוח שטרן מהאוב ומתבוננת בפנינו.
שמעון היקר, דייקת מאוד. אני חש הזדהות מוחלטת עם הדברים שלך כאן על ארכיונים. כאדם כותב, אף אני אוהב להיות עכבר ארכיבים ויודע עד כמה תורמים הם לכתיבה. תודות גם על המחמאות. צריך כבר להתראות. רני.
והרי אתה יודע שאני עדיין טובע בין דפי דו"ח אגרנט. האמ-אימא של הדוחו"ת. נראה לי רק שבמלאות חמישים שנה למלחמת יום כיפור ישליכו את החומר הסודי האחרון לאור. אני בטוח ששם הדברים הכי קשים, אבסורדים ולא מובנים.
בעיון בדוחות האלה ובחקירות האלה לומדים שוב. כי אלוהים (והפרוזפואטיקה) נמצאים בפרטים הקטנים היבשים. מה שנקרא חזון העצמות היבשות מס. 2 או 3.
נקישות ורמזי אור – מדינת ישראל נגד נח שטרן" מעמיד במרכזו משורר מקולל ואת הסתבכותו בפרשיית ניסיון-רצח ומשפט פלילי בעקבותיה. התחנות האחרונות בחייו היו כלא רמלה ובית-חולי-הרוח בבת-ים.
הרומן קורע לפתקים את חייו השסועים ממילא של המשורר, איש מוכשר מאוד וחריג בחברה סגורה ומתנכרת, שדמותו הספרותית מבוססת על חייו של נח שטרן בעשר שנותיו האחרונות 1960-1950, שנים קשות בארץ ושנים קשות לו כאדם.
קרעי-חייו של המשורר נפרשים בפרקי סטקאטו קצרים המחולקים לנקישות ולרמזי-אור – קולות ומראות ששמע וראה, ואשר הכתיבו לו את מחשבותיו ומעשיו. נקישות ורמזי-אור אלה מובילים את הגיבור אל סופו הטראגי הבלתי-נמנע.
קראתי את הספר הזה בנשימה עצורה בזמנו. באופן מפתיע (ואולי לא מפתיע) הוא גם מותח.
ממה שאני זוכר, הסתמכת על פרוטוקלים, מכתבים ואולי גם מסמכים מגנזים. לפעמים אני חושב (כלומר בטוח) שהארכיונים מכילים מציאות שעולה על כל דימיון.
מציאות שבורה שצריך לחבר אותה בסבלנות ואז עולה הדמות של נוח שטרן מהאוב ומתבוננת בפנינו.
שמעון היקר, דייקת מאוד. אני חש הזדהות מוחלטת עם הדברים שלך כאן על ארכיונים. כאדם כותב, אף אני אוהב להיות עכבר ארכיבים ויודע עד כמה תורמים הם לכתיבה. תודות גם על המחמאות. צריך כבר להתראות. רני.
כן. נעלמתם. נעלמת.
הגיע הזמן לצאת מהחושך.
והרי אתה יודע שאני עדיין טובע בין דפי דו"ח אגרנט. האמ-אימא של הדוחו"ת. נראה לי רק שבמלאות חמישים שנה למלחמת יום כיפור ישליכו את החומר הסודי האחרון לאור. אני בטוח ששם הדברים הכי קשים, אבסורדים ולא מובנים.
בעיון בדוחות האלה ובחקירות האלה לומדים שוב. כי אלוהים (והפרוזפואטיקה) נמצאים בפרטים הקטנים היבשים. מה שנקרא חזון העצמות היבשות מס. 2 או 3.