כללי

ביקורת על ספרו של גבריאל מוקד העוסק בשירת מאיה בז'רנו

הספר הזה הוא דגם מקורי כיצד לכתוב מסה. לא עוד ספר עב כרס שבו ניתוח המתחיל מבריק מצד המחבר ומתגלגל לפרשנות יֶתֶר ולעומס בלתי נסבל, אלא jottings, מעין שרטוטים טקסטואליים סביב אחת המשוררות המעניינות ביותר הפועלות כיום שהחלה את דרכה הפואטית בסוף שנות השבעים. בז'רנו היא בת טיפוחיו של פרופ' גבריאל מוקד, ובעוד ששותפים ובני טיפוחים אחרים הוכרו וכובדו, בעטו ...

קרא עוד »

נופים אורבים לטרף, ספר שירה חדש של פנינה פרנקל

פנינה פרנקל היא יוצרת ברוכת כישרונות. היא ציירת, סופרת ילדים וגם, כמובן, משוררת. ספר השירים הקודם שלה שראה אור בהוצאת "עמדה" בעריכת המשוררת ליאת קפלן נקרא "לכודה בפקעות של זיכרון". זהו ספר חד תמטי, מחזורי ופוצע, על אובדן בן זוגה ועל יציאה מן האבל.   הספר שמתפרסם עתה ב"עמדה" הוא רב נושאי ובו שבעה שערים. אני בחרתי להתמקד בשירים אחדים ...

קרא עוד »

מותו של המתרגם (סיפור) רן יגיל באתר: יקום תרבות

רן יגיל בנובלה על חייו של מתרגם בדיוני, המבוססת על דמות של מתרגם אמיתי מאוד – מרדכי אבי־שאול, מגדולי המתרגמים לשפה העברית של גדולי השפה הגרמנית, ובהם תומאס מאן. מותו של המתרגם" פורסם בכתב העת "עמדה" מספר  23, בשנת 2010 אלי אשד סיפור שאמור להתרחב לנובלה ופורסם בשעתו רק בדפוס בחוברת 'עמדה' שנקרא 'מותו של המתרגם', ובמרכזו דמותו של המתרגם ...

קרא עוד »

היה לו פה והוא היה חייב לצעוק (על חייו ופועלו הספרותי של הסופר הארלאן אליסון)

רן יגיל היה לו פה והוא היה חייב לצעוק (על חייו ופועלו הספרותי של הסופר הארלאן אליסון) ב־28 ביוני 2018, נפטר הארלאן אליסון, סופר המדע הבדיוני האהוב עליי, מי שהושפע כל כך מפרנץ קפקא ומחורחה לואיס בורחס, וכתב מדע בדיוני מצמרר שעיקרו לא הדמיון המדעי אלא הערך הפילוסופי, הרליגיוזי והחברתי. אליסון נולד בקליבלנד, אוהיו, ב־27 במאי 1934. הוא סופר אמריקאי ...

קרא עוד »

ראובן גבע – שבעה מרובעים יפים מתוך "צבע השתיקה"

ראובן גבע מחזיר לשירה את החרוז ואת תפארת המליצה, אבל בלא מידה של מלאכותיות. שיריו הם מעין חצאי־איים קטנים, פנינסולות, בתוך אוקיינוס מודרני ופוסט־מודרני של שירה יומנית פייסבּוקית זורמת ושוצפת.   לא קל לכתוב בחרוז ובמשקל מבלי שהדבר ייראה כפּסטיש, וגבע מצליח לא אחת לעשות זאת ולרגש את הקורא שהתרגל כבר בעינו ובאוזנו לשירה אחרת.   גבע כותב על הוויית ...

קרא עוד »

דוד שיץ – אופציה פואטית, עמדה 40 (מאמר פתיחה בחוברת לזכרו)

  ארבעים שנה חלפו מאז ראה אור "העשב והחול" של דוד שיץ ב-1978 ושלושים שנה חלפו מאז ראה אור "שושן לבן, שושן אדום" ב-1988. שני רומנים כל כך אהובים עליי. שיץ עצמו, יליד 1941, גדל במוסדות קשים בילדותו: בגרמניה, בישראל, גורלו המר הביאו לבלות גם את שנותיו המאוחרות במוסד שכזה, בשל מחלה דמנטית, שרוי במציאות שאין בינה ובין אישיותו דבר. ...

קרא עוד »

מִשְׁכַּן הַנֶּפֶשׁ, הֲתֵדַע? ארבעה שירים מאת המשורר ניקולא יוזגוף-אורבך

מִשְׁכַּן הַנֶּפֶשׁ, הֲתֵדַע? ארבעה שירים מאת המשורר ניקולא יוזגוף-אורבך עם בוא השנה החדשה באתר "יקוד". על הנפש, על חשבון הנפש ועל חיפוש פנימי תמידי.   ניקולא יוזגוף-אורבך   מִפּוּי הַנֶּפֶשׁ   שִׂרְטוּט גְּבוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא דַּרְכְּךָ לְמַפּוֹת מַכְאוֹבֶיךָ לִמְחוֹזוֹת, חֲבָלִים וְיִשּׁוּבִים לְהַכִּיר בְּמָעֻזִּים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ בִּידֵי אֲחֵרִים, לְמַעַנְךָ, בְּשֵׁם כָּל הָאִידֵיאָלִים וְהָאֲהָבוֹת.   שִׂרְטוּט גְּבוּלוֹת הַנֶּפֶשׁ הוּא דַּרְכְּךָ לָחוּשׁ בַּטּוֹפּוֹגְרַפְיָה לָהּ ...

קרא עוד »

"שתיים דובים ושירים אחרים" על שירת ישראל פינקל

שתיים דובים ושירים אחרים על "חילופי עונות בשמיים" בפרט, ועל שירת ישראל פינקל בכלל רן יגיל 28/08/2018 15:46:26 בשיריו היפים של ישראל פינקל ב"חילופי עונות בשמיים" יש חשבונות הרבה, הנושאים אופי של ספירת מלאי. הוא מהרהר ובא חשבון עם האהובה, עם העונות, עם נוף ארצו, עם ההיסטוריה של עמו, ובכלל עם החיים המתכּלים. זוהי שירה בעלת יסוד יומני-אישי, מאוד נוגעת ...

קרא עוד »

מלאכת התום, ספר השירים של מיכל מתתיהו

"מלאכת התום" הוא ספר שבו השירים שבשערים נפתחים אליך כמניפה רבת צבעים. הוא מגוון מאוד. תחושה של חופש מרחפת מעל ובתוך השירים היפים של מיכל מתתיהו. אומנם הציפור כסמל לדרור שחוקה במעשה השיר ומוכרת עוד מימי ביאליק בשירה העברית, "אל הציפור"; אבל היא, מיכל, מצליחה להעביר את המוטיב הזה, אלינו, אוהבי השירה, באופן מקורי, אישי, ישיר ופשוט. אנא שימו לב ...

קרא עוד »

הגוש (סיפור קצר)

הגוש   אמסטרדם, וי מאדאם נו מאדאם קסם זר בן־אדם בוא אלַי, בוא הביתה. (חנה גולדברג)   השוטר המנומס והגבוה הראה לי בעדינות את הכיוון, ,Please get inside sir והיד שלו הלכה לפני הגוף שלו. נכנסתי לחדר והספקתי לראות אותו מחייך אלַי כשהוא מנדנד את האצבע שלו ואומר לי: Israelis, Israelis ומאחורי ננעלה הדלת. החדר היה לבן כולו, הרצפה, הקירות, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל