הנמל סופר

    אחד שיודע שמותו יבוא לו מידיו מה יש לו לפחד מבני-אדם ממבטם דרכם פחדם וקטנותם עומד בודד מול אלוהיו יודע ושואל וגם אם לפעמים שוכח וחוזר אל הרחובות בירכתי נפשו דולקת מנורה של השלמה וממתינה בקצה השביל אַל-פחד לקראת אותו היום הטוב  

  אַל תִּשְׁמְרִי נַפְשֵׁךְ בִּתִּי חַיִּי אַל תִּשְׁמְרִי, אַל תִּשָׁמְרִי בְּשַׂרֵךְ עָשׂוי הִתְגַבְּרוּיוֹת לִמְדִי סְלִיחָה לִמְדִי לצְחׁק לׁא, אַל תִּלְמְדִי לצחׁק אַל תִּלְמְדִי לִחְיוֹת צָחֲקִי חַיִּי      06 אוגוסט 2007,יפו  

  רֹאשֵׁךְ הֶעָרוּף בְּחֵיקִי הַחָם/ וְקוּרִים רוֹטְטִים רוֹטְטִים/ מְתוּחַת צַוָּאר בְּרֹאשׁ סוּלָם/ וְקוּרִים רוֹטְטִים רוֹטְטִים/ תְּהוּדַת פַּעֲמוֹן מִתְפַּשֶּׁטֶת/ הֲזָיוֹת, כָּרִיּוֹת רְחוֹקוֹת/ וַאֲנִי חוֹמֵק וְאַתְּ חוֹמֶקֶת/ בְּדֶרֶךְ סִדְקֵי הַשְּׁתִיקוֹת מִבַּעַד לַסְּדָקִים / אַחֲרֵי שָׁמַיִם/ סַכִּינִים שֶׁמַכִּים לִשְׁנִיָּה/ לְטִיפָה חֲרִישִׁית/ תַּחַת פְּנֵי הַמַּיִם/ וְחִבּוּק אַחֲרֵי הַשְּׁקִיעָה לִבִּי הֶעָקוּר בְּכִיסֵךְ הַקָּר/ וְקוּרִים רוֹטְטִים רוֹטְטִים/                       לִבֵּךְ הַנּוֹדֵד עַל אַדְמַת מִדְבָּר/ וְקוּרִים רוֹטְטִים רוֹטְטִים/ פַּעֲמוֹן ...

הימים חולפים ופריז נעימה לי יותר ויותר. היום גיליתי את הספרייה הלאומית על שם פרנסואה מיטרן (Bnf); עשר דקות בהליכה לא מהירה מהבית, מדדתי מכניסה עד כניסה, זה או תשע או עשר דקות, אין לי שניות בשעון. בסוף היום החלטתי שאעביר חלק מהעבודה היומית שלי לשם, המקום נעים להפליא. הארכיטקטורה של הספרייה זה באמת יופי. אף פעם לא מצאתי את עצמי ...