הנמל סופר

      לפני ימים אחדים פרסמתי בבלוג את הסיפור "ציפו… קטן" שכבר עבר מאז גלגולים כמעט לא יאמנו. כעת אני חש, לראשונה ככותב, בצורך לעשות מעשה בלתי ספרותי בעליל ולהוסיף על הסיפור מספר מילות הבהרה.   אנשים שמכירים אותי מהחיים הלא-וירטואליים עשו את הקישור הפשוט והלא ביקורתי ברזולוציה של אחד לאחד, כלומר, קריאה לפיה המספר והגיבור הינם התגלמות בלתי ...

    * פַּעַם הָיוּ חַיִּים אַבָּא עַכְשָׁו חַיָּה פְּצוּעָה מְסַמֵּן לָךְ דֶּרֶךְ (אִם תִּרְצִי) בְּטִפּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל דָּם  * צָרוֹת קָרוֹת אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת נִקְשְׁרוּ בְּעֵינַי בִּתִּי רְחוֹקָתִי אֵיכָה אֶצְטַעֵר עַל מוֹת לְבָבִי  * חוֹשֵׁב: אוּלַי תְּחִלַּת דַּרְכֵּךְ הִיא קֵץ חַיַּי חוֹשֵׁב: בְּחַיַּיִךְ יַלְדָּתִי צִוִּית לִי אֶת מוֹתִי חוֹשֵׁב: אָסוּר אָסוּר לַחְשֹׁב כָּךְ בֶּאֱמֶת אוּלַי מוּטָב – לַמְרוֹת הַקֹּר ...

  הגבר הבוער נעמד מול השער הנעול. הוא לא היה מגולח. בתוכו השתוללה סופת ברקים. להירגע, להירגע, עכשיו להירגע. הוא ניגש לצלוח את הענן הכבד שרבץ מעליו כבר יותר משנתיים. הוא הסתכל על המקשים שלצד השער וניסה להתמקד. זה, יש לו את הדרך שלו, את הדרכים שלו, לחשוב, לחיות, להיות. אם צריך לשלם מחירים הוא ישלם, כל מחיר הוא ישלם! ...