בננות - בלוגים / / יושב בית הקפה.
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

יושב בית הקפה.

יושב בית הקפה. 

הוא השאיר את הציור שם, כאילו בטעות. בתקווה שמישהו יאסוף אותו במבט של ארכיאולוג הנתקל מאחורי מבוך בפריט חשוב, או יותר שמישהי תמצא אותו במבט הזז של מישהי השמה תקליט אהוב בחדרה אך הוא ידע שהקהל שלו קטן מאוד עד לא קיים.  מימד האפשרות המצומצמת פימפם דם מכוער ישר לעיניו והשווה להם מין אדמומיות עייפה. לרצות משהו שלא ניתן, ועוד אחרי הנעורים גרם לכיפוף הנלווה למבט. גם המחשבה להתאבד קפצה מתוך אותו איזכור של נעורים וגם זה נתיישב על כתפו וכמעט שגרם לו לאבד שיווי משקל כשקם. אך הוא השאיר את הציור על השולחן שם, מנסה לנצל את שארית כוחותיו ממאבק זה להיראות ממהר.

לשבוע הספר

ספרים לא מעוטרים מספיק. מעגל העוני הסובב ספרי שירה גורם להם להיראות רעים יותר ויותר מבחינה עיצובית ובכך מחריפים את מצבם. אותם חבילות חבוטות זעירות המתקפלות כעיתון בדפוס ערום לא כמי שנעשה גלוי אלא כמי שנותרו ממנו עצמות. אני תמיד משתדלת שהספרים שלנו יהיו מושקעים מבחינת עיצוב ולטובתנו ייזקף דני שעושה עבודה מרגשת ובכל זאת אני רוצה יותר וקוראת לשאר ההוצאות להקדיש יותר משאבים. כמות לא גדולה של כסף והספרים יחזרו להיות אוצרות קטנים. פעם החיבור בין רישום ושירה היה קיים בספרים רבים כל כך. משום שזו אכסניה מכובדת יחסית למשוררים, הרימו את הכפפה. דרשו עיצוב סביר, התחבבו על אמנים והכריחו אותם לתרום ציורים מרהיבים. בסופו של דבר אני לא מצפה שהספרים היום ייראו כמו שהם נראו פעם. אמנות חזותית כמו השירה השתנו, אמצעי הדפוס השתכללו, זה רק אומר שיש שטח גדול ובלתי מנוצל לחקור.

בגלל שאני יכולה ועם הקשר קלוש מספרה הראשון של אסתר קל : "כל אותם פלאים שנכונו לנו יחדיו: יומם ולילה, יומם ולילה- הלב יחרד מגיל." ופועה שלו תורן ( המוכרת לטובה לרוב כמתרגמת ) " צבאם כי ימלאו עבדי החיים עלי ארץ, יקום עליהם רודן חדש לדכאם כליל-המוות"

הערה קטנה:

ללי ציפי מיכאלי- אני חובבת שורות אחרונות בשירים . "ככה היה שבוע אליפטי עד שמישהו הואיל לומר הגיע הטיסה לאנשהו" היא שורה מעולה (וכן השאר) ולשירה ארד- תודה על התמונה הקולעת

ונוספת: להזכיר לבוא ליפו לשבוע הספר (פוסט קודם). תודה על התגובות התומכות. תמיד משעשע באירועים האלו ואפשר למצוא דברים מעניינים. מבצעים על אותם ספרים שתמיד ינסו לדחוף תמיד יהיו, שניים במאה, בתשעים ותשע, בשביל נקודות או בשליחת סמס. כאן המטרה היא לא לשווק שוב את אותו דבר אלא לנסות ולהביא לקהל ספרי מקור ותרגומים בהם הם נתקלו פחות הן משום שהם לא היו בחנויות הספרים או שהסוו אותם מאחורי ערימות מצועצעות של עותקים מבית היוצר של הלהיט האחרון . תגידו מה שתגידו על קפיטליזם, אפילו ממלכתיות הוא לא מצליח לבטל . 

   

 

4 תגובות

  1. מקסים ומסכימה. יעוטרו הספרים לאלתר.

  2. איפה אסתר קל היום? היא עוד כותבת בעיתון?

  3. לא נראה לי שהיא כותבת כבר הרבה שנים . ואביה- החלק הראשון יפה מאוד.

  4. אני בעד, כמובן.

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד