בננות - בלוגים / / שיר (ללא שם)
אביה בן דוד
  • אביה בן דוד

    אביה בן דוד, כותבת. פרסמה את ספר השירה ''אהבה, שטנה וסמים קלים'', את הנובלה ''עט, עפרון ורעל'' ואת ספר השירה ''לפתח חטאת רובץ'' (בהוצאת ''סיטרא אחרא). עובדת כעורכת 'את', מעריב

שיר (ללא שם)

וּפִרְחֵי רַעַל יִצְמְחוּ פֶּרֶא לְפֶתַח בֵּיתְךָ

יְטַפְּסוּ עַל שַׁעַר הַבַּרְזֶל

יְכַסּוּ בְּקוֹצֵיהֶם הַמְשֻׁנָּנִים אֶת הַדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ

יִפְתְּחוּ אֶל הַחשֶׁךְ כּוֹתְרֵיהֶם הַשְּׁחֹרִים

כַּמָּה יָפֶה הוּא הָעֶצֶב הַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַל הַקִּירוֹת

נִסְפָּג בָּאֵפֶר קוֹרֵעַ אֶת הַלַּיְלָה

וְהַמַּיִם יִשְׁטְפוּ אִתָּם אֶת הַיֵּאוּשׁ

וְהַגְּשָׁרִים יִקְרְסוּ אֲלֵיהֶם בְּקוֹל נֶפֶץ אַדִּיר

יִקְחוּ אִתָּם אֶת הַמִּלִּים

שֶׁלֹּא דִּבַּרְתָּ אֵלַי

וְיָטִיחוּ אוֹתָן אֶל הַחוֹף

וְיִקְחוּ אוֹתָן חֲזָרָה לַתְּהוֹמוֹת

וְלֹא יֵדְעוּ עוֹד אֶת דַּרְכָּן חֲזָרָה

וְּדְלָתוֹת יִטְרְקוּ בְּזַעַם נוֹרָא

חֲרִיקוֹת הָעֵץ יִצְרְמוּ לְאָזְנֶיךָ

קוֹל הִתְנַפְּצוּתָן בַּמַּשְׁקוֹפִים יַרְעִיד אֶת הַקִּירוֹת

תְּמוּנָה אַחַת תִּפֹּל אַרְצָה

וְאַתָּה לֹא תָּקִיץ מִשְּׁנָתְךָ

הַסְּפָרִים יַעֲלוּ אָבָק

דַּפֵּיֶהם יַצְהִיבוּ

הַשִּׁירִים יִתְכַּנְּסוּ בֵּינֵיהֶם בְּפַחַד

אֵין אַף אֶחָד לֹא יִקְרָא בָּהֶם שׁוּב

לֹא יַעֲבִיר עֲלֵיהֶם יָדָיו בְּיִרְאָה

לֹא יִתֵּן עֲלֵיהֶם דַּעְתּוֹ

עֲשַׁן סִיגַרְיוֹת יַעֲמֹד בַּחֶדֶר

וּבְדָלִים יַחְרְכוּ אֶצְבָּעוֹת

וְאֵפֶר יִדְבַּק בָּהֶם

וְעֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת

לֹא יִצְרְבוּ לֹא יַעֲלוּ דְּמָעוֹת

בַּקְבּוּקֵי הַשֵּׁכָר יֵעָרְמוּ עַל שֻׁלְחָן

וַעֲדַיִן אֵין בְּכֹחָם לְהַשְׁכִּיחַ

וְהֵם רֵיקִים כִּמְעַט

וְכוֹס אַחַת מִתְגַּלְגֶּלֶת תַּחַת הַסַּפָּה

אַתָּה לֹא תִּשְׁלַח אֵלֶיהָ יָדְךָ

תִּתְהַפֵּךְ עַל צִדְּךָ

תַּפְנֶה פָּנֶיךָ אֶל הַקִּיר

תַּקְלִיט יַחֲרֹק עַל צִירוֹ

צְלִילוֹ צוֹרֵם וְהוּא מִסְתּוֹבֵב

וְשִׁיר לֹא נִשְׁמָע

הוּא מַכֶּה כְּמֵאָה פַּטִּישִׁים עַל גַּבְּךָ

וּנְשִׁימוֹתֶיךָ כְּבֵדוֹת

וְיִלְלוֹת כְּאֵב מְכַוְּצוֹת אֶת חָזְךָ

וְאַתָּה יָשֵׁן

חֲלוֹמוֹת זְוָעָה יִרְדְּפוּ אוֹתְךָ

יְכַסּוּ אוֹתְךָ בִּשְׂמִיכָה שֶׁל צַעַר

יִכָּרְכוּ סְבִיב צַוָּארְךָ כְּתַכְשִׁיט

וְיַהַלְמוּ לְךָ עַד מְאֹד

וְתָנוּע מִצַּד אֶל צַד

חֲסַר מְנוּחָה

וְהַסַּפָּה הַיְשָׁנָה תִּסְפֹּג אֶת גּוּפְךָ

וְהִיא צָרָה וְכוֹאֶבֶת

אֵין בִּיכָלְתָּהּ לְנַחֵם

וְאַתָּה יָשֵׁן

 


השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד