אֶת הָרַע הַזֶּה אֵינִי יָכוֹל לְהַעֲלוֹת עַל הַכְּתָב
לֹא אֶת תַּהְפּוּכוֹת הַנֶּפֶשׁ
אוֹ נְדוּדֵי הַשֵּׁנָה
אֶת הַדֹּפֶק הַלֹּא סָדִיר
הַסַּכִּינִים הַחֲלוּדוֹת הַמְפַלְּחוֹת אֶת חָזִי
הֲבֵל פִּי
לְפָחוֹת אֲנִי מִתְקַלֵּחַ מִסְפַּר פְּעָמִים בְּיוֹם
לְפָחוֹת אֲנִי מִתְקַלֵּחַ
אוּלַי אֵרָאֶה אֱנוֹשִׁי
רֵיחַ הַסִּיגַרְיוֹת
הֶחָזָק שֶׁאֵינוֹ מַרְפֶּה
וְחַדְרִי אֲפוּף הֶעָשָׁן
אֶת הַפְּסֹלֶת שֶׁהִצְטַבְּרָה עַל רִצְפַּת הַחֶדֶר
הַמַּאֲפֵרוֹת הַגְּדוּשׁוֹת
בַּקְבּוּקֵי הָאַלְכּוֹהוֹל
שְׁקָרִים עַל שְׁקָרִים
הַהֲקָאוֹת
אוּלַי אֶפְתַּח חַלּוֹן
הַצַּחֲנָה הוֹ הַצַּחֲנָה
הִיא בָּאָה מִבִּפְנִים
וְהָאֵשׁ
אֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהָיְתָה כָּאן אֵשׁ
שֶׁאִיְּמָה לְכַלּוֹת אֶת הַכֹּל
וַאֲנִי נָשַׁפְתִּי בְּכָל כֹּחִי אֲנִי נָשַׁפְתִּי
וְאָז הִגִּיעוּ הָעוֹרְבִים
אוֹתָם אֲנִי דַּוְקָא מְחַבֵּב
הַצְּרָחוֹת שֶׁלָּהֶם הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנִּי לִזְמַן מָה הֵם הִשְׁכִּיחוּ מִמֶּנִּי
אֲנִי חַיָּב לְהִתְרַכֵּז
הַטּוֹרְפִים מֵהֶם אֲנִי מְפַחֵד
אֲחוּז רְעָדָה
מַשְׁתִּין בְּמִכְנָסַי
בְּעִקָּר בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה
בְּעִקָּר כְּשֶׁאֲנִי לְבַד
קְחוּ אוֹתִי מִכָּאן
אֲנִי לֹא יָכוֹל לֹא יָכוֹל
כַּמָּה נָמוּךְ אֲנִי מוּכָן לָרֶדֶת
וְלָרֶדֶת
וְלָרֶדֶת
וְיֵשׁ נָמוּךְ מִזֶּה
תְּהוֹמוֹת
תַּחְתִּיּוֹת
לְקַבֵּל מַכּוֹת
לְהַרְבִּיץ לְעַצְמִי
לִזְרֹק אֶת גּוּפִי עַל הַקִּירוֹת
כַּאֲחוּז טֵרוּף
אֲנִי שׁוֹמֵע אֶת הַצְּעָדִים מֵרָחוֹק
הִנֵּה הֵם בָּאִים
מְרַחְרְחִים
נוֹהֲמִים
מְיַלְּלִים
מְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף
אֲנִי חוֹפֵר וְחוֹפֵר
מְכַסֶּה עַצְמִי בֶּעָפָר
עָרֹב מִלְּמַטָּה
דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת
וּזְאֵבִים וּנְמֵרִים הָיוּ
דָּא עָקָא
אביה בן דוד מו"לית/משוררת/תסריטאית
הדימויים הקצב הסחרור של הסיוט הפנימי עובר חזק ומדוייק.
כתוב מעולה
דרושה הגהה לכותרת
אביה
שיר כזה קשה לא מסתדר עם היפי שלך
זה מזעזע
אהבתי את הסחרור, יש לשיר מימד ויזואלי מאוד חזק, קולנועי.