הבלוג של טל עושה את מה שצריך!

  לאחרונה אני מוצאת את עצמי מבלה שעות הרבה בבתי משפט, מעשה בלתי נמנע המהווה חלק מתהליך מושכל בו התחלתי לפני שלוש שנים בשל הרצון להסב את מקצועי ממורה למשפטנית. את עבודתי הקודמת במשרד החינוך סיימתי באוגוסט האחרון לאחר שש-עשרה שנות הוראה בחינוך המיוחד. כאמור, זהו תהליך אותו יזמתי, תכננתי וייחלתי לבואו, לכן וודאי ברור לקוראיי כי שמחתי להניח את ...

    לדאבוני רבים מאיתנו נוטים לייחס לרגשות (ובעיקר: לרגשות שלהם) חשיבות-על, כאילו היכולת להרגיש היא העושה אותם לבני-אדם טובים יותר, איכותיים יותר, שווים יותר, יצירתיים יותר, מעניינים יותר, כנים יותר וכו".   האומנם?!   תוצאת תפישת עולם זו, הרואה ברגש וביכולת להרגיש, תכונה אותה יש לשמר ולטפח- כבודה במקומה מונח – כל עוד היא לא מזניחה את היכולת הנשגבת ...

  אינני נוהגת לפרסם רשימות שכבר פירסמתי בעבר, אך הפעם מצאתי לנכון לעשות כן הן עקב חשיבות הנושא והן עקב ההדים שהוא עורר בבלוגיה.  המאמר שלהלן פורסם ברשת לפני שלוש שנים.     אל תיבת הדואר האלקטרוני שלי הגיעה המכתב הבא מאת "תום". קיבלתי את אישורו של תום ואת הסכמתו לפרסם את שאלותיו והרי הן מובאות ללא שינוי נוסח:   ...

      לפני שנים אחדות כתבתי מאמר בשם: "מתי מפסיקה אישה מוכה להיות אישה מוכה". במאמר הנ"ל ניסיתי לזהות את מאפייניו של אותו הרגע בו חל, או תם, התהליך אשר הופך את האישה מ"אישה מוכה", ל"אישה מוכה לשעבר".   שאלתי: האם הרגע הוא נפשי? דהיינו, הרגע בו היא גם מזהה את עצמה כ"אישה מוכה" וגם מחליטה לשנות את מצבה? ...

      זה נורא יפה מצדו של ניניו שהוא מאוהב דווקא בי, בזאת שהכי פחות אכפת לה ממנו, בזאת שלא רואה בו אלא מטרד סביבתי.   זה לא רק מעניין, אלא גם משעשע; הילדים ממש משתגעים מהעניין הזה: "איך זה יכול להיות?!" הם זועקים מרה, "את אף פעם לא מטיילת איתו, את נגעלת מהליקוקים שלו, את לא נותנת לו לגעת ...

      לפני שנים אחדות זכיתי בהתערבות על עט נובע. משום היותי רבת חסד ורחמים וויתרתי לאותו גבר מובס אשר הוביל אותי אחר כבוד אל אחת החנויות של קרביץ, ובחרתי לי עט צנוע יחסית. עלותו נשארה בתחום השלוש ספרות לפני הנקודה העשרונית. יפה מצידי.   אבל עוד יותר יפה היה השימוש שעשיתי באותו עט נובע… אלטרואיזם לשמו.   כידוע, ...