הבלוג של טל עושה את מה שצריך!
זה נורא יפה מצדו של ניניו שהוא מאוהב דווקא בי, בזאת שהכי פחות אכפת לה ממנו, בזאת שלא רואה בו אלא מטרד סביבתי.
זה לא רק מעניין, אלא גם משעשע;
הילדים ממש משתגעים מהעניין הזה:
"איך זה יכול להיות?!" הם זועקים מרה, "את אף פעם לא מטיילת איתו, את נגעלת מהליקוקים שלו, את לא נותנת לו לגעת בך, את בקושי מלטפת אותו! איך ייתכן שהוא כל כך שמח לקראתך ועוד מעדיף אותך עלינו?"
ובאמת, איך ניתן להסביר כי ליטוף אחד שלי שווה לו יותר מאלף נשיקות מהילדים, וכי שינה למרגלותיי היא בבחינת הטעם והתכלית לחייו?
עד לאחרונה לא היה לי הסבר משביע רצון לתופעה זו.
חשבתי, שמא ניניו לא שם לב לרגשותיי המעורבים כלפיו? אדיש כלפיהם, אולי? או שהוא מפרש את התנהגותי כלפיו ב"הפוך על הפוך"?
האמת ניתנת להיאמר כי לא הצלחתי להבין לליבו של ניניו. לו היה בן אנוש, הייתי יכולה לתת בו סימנים, אך הוא כלב! הוא לא אמור לרצות את מה שאין לו, הוא אינו אמור להתאהב בבלתי מושגת, ולא ניתן להאשימו ברגשי אשם, או בשנאה עצמית.
ניניו הוא בסך הכול כלב קטן וחמוד וכבר עמדנו על דבר זה קודם.
לאחר שחקרנו והעמקנו בסוגיה זו, מצאנו כי דווקא משום שניניו הוא כלב בן כלב, הרי שבחושיו הכלביים, הוא יודע היטב מי היא האישה החזקה בבית. באפו השחרחר הוא מריח את מקור הכוח, חש אצל מי השליטה ורוצה להיות קרוב לצלחת שלה.
ניניו פועל ונוהג כמי שרוצה לשרוד.
ניניו פועל בטבעיות.
ניניו הוא אחלה כלב.
יש מה ללמוד מניניו.
ניניו צריך להקים מפלגה.
עכשיו, משהבהרנו כי ניניו "אוהב" אותי משום שהוא "אוהב" את עצמו, ואף הצדקנו דרך זו, נבחן ביתר עיון והעמקה כיצד פועל השמאל, ונבין כי גם הוא אוהב, אך לא את עצמו, אלא את …האויב.
מיהו המטיל קסאמים על ילדינו בדרום?
הפלסטיני מעזה.
מיהו המספק חשמל לפלסטיני מעזה על מנת שייצר קסאמים ויהרוג אותנו?
הישראלי "הנאור".
מיהו זה אשר נתפס עם מזוודה מלאה בדולרים שנועדה לממן את המאבק באויב הציוני?
ראש החמאס.
מי וויתר לו על עבירה זו, שילחו לחופשי ביחד עם הכסף שדי ידוע לאן הוא מנותב?
ממשלת ישראל.
מיהו החוטף חיילים ולא נותן מידע על מצבם, האם בחיים הם אם לאו?
האויב הערבי.
מיהו החותם על שיחרור מחבלים עם דם על הידיים כמחווה וכהזמנה לחטוף לנו עוד?
הנשיא הישראלי.
במילים אחרות; לא צריך לזלזל באהבתו של ניניו, אהבה שהיא תלויה בדבר, אהבה שנוצרה מהצורך הטבעי לשרוד ולהתקיים, אהבת הצד החזק, אהבה עצמית. לפחות זו אהבה שפועלת בכיוון החיובי, ממוענת אל הגורם הנכון, ומוסברת בצורה הגיונית.
הרשימה פורסמה באתר חדשות מחלקה ראשונה
ההקבלה בין היחס בינך לבין כלבך ליחסינו עם הפלסטינים היא הקבלה מתנשאת, מקוממת ומעל לכל פשטנית להחריד.
אני לא מבינה.
נעימה לך תחושת האדנות כלפי הכלב שלך ?
הוא הישרדותי, זה ברור.
הוא "אוהב" ?
כך היית רוצה שאהבה תיראה ?
היחס המתנשא והפטרוני הזה מזכיר לי בנימה את מה שכתבת אז על האשה המבוגרת והשמנה עטויית הבגדים ממכון הכושר, "חביתוש בתרבוש", כמו שכינית אותה אז.
קראתי כבר שני מאמרים שלך, ובכל פעם אני חושבת לי, לא יכול להיות שהאשה הזו מאמינה בכל זה, אולי היא מנסה לעורר פרובוקציה ?
כי אם לא, לי זה עצוב.
אני כנראה קרובה אליך בדעות הפוליטיות אבל לא מבינה למה לגייס את הכלב החמוד לעניין.
אותי מעליב שמשווים דיעה פוליטית להתנהגות חייתית. יש לי דיעה מנומקת ומרובדת והיא לא נובעת מכך שאני דומה לכלב. היא לוקחת בחשבון עוד כמה גורמים מעבר לשאלה מי יתן לי בונזו לארוחת צהרים.
לא שיש לי משהו נגד כלבים – להיפך לגמרי – אבל זו לא הסיבה שאני מחזיקה בדעותי.
אני גם מקוה שיום אחד יווצרו פה תנאים אחרים שיאפשרו חיים טובים יותר לכל מי שחי כאן באיזור –
האם זו גם תקוותו של ניניו?
מצוין. לא יכולת למצוא עןד כמה שטויות שעושים אצלינו כדי להאדיר את הרשימה? חבל, בטח יש… כתוב בקצב, כתוב מצוין!