החיים בצמד… תרפיסטית, כותבת, נדבקה בוירוס העופות של האגם למן
עד שיום אחד…
קרה את אשר היה אמור לקרות,
הגורל סיבב את ההגה של חיי אל מחוץ לחומות השגרה.
הרגע המכריע צץ לו בתוכי, תפס עלי שליטה מלאה והכריח אותי לנטוש את המסגרת החמה והביטחונית של שבלונת חיי כדי לצעוד אל הלא-נודע, אל ארץ אחרת למצוא מעט מנוחה. אני החיילת של גורלי, מצדיעה לכל מה שמחליט למעני מבלי לנסות להבין למה זה קורה לי. כי עם זה נולדתי ועם זה אחייה.
לפעמים אני מנסה להיזכר, איזו מחשבה חלפה בראשי ברגע ובו יד ימיני פסקה לתפקד?
לפעמים אני מנסה להיזכר, איזו מחשבה חלפה בראשי ברגע ובו יד ימיני פסקה לתפקד?
כשאני מביטה לאחור מגיל תשע ועד היום, אינני יכולה אלא להודות שהמלפורמציה הוסקולארית, עיוות כלי-הדם, התדרדרה קצת בכל שנה עד לשיתוק מסוימת. ידעתי שחובתי להמשיך לחיות, להתקדם הלאה, אך עוצמת הכאב שתפסה פיקוד בכל רמ"ח איברי הניאה אותי מלזוז. חשתי רע. חשתי את גופי רוטט אולי גם מפחד, ואת מוחי נשחקת אט-אט. עד היום, בהתקפים נוראים, אני מרגישה כחייה-מתה. מתהלכת לי בלילות ולקראת הבוקר נרדמת מתשישות ומכמות הכדורים שטרפתי.
זאת רופאת נגד כאבים בעזרת המחטים הסינים וטיפול תרופתי שתרמה רבות לשיפור הלך-רוחי. למדתי מחדש לראות בעיניים משמחות את יופיים של החיים, להעביר את התפקיד של יד ימין ליד שמאל, ליהנות ולטייל. אך לא היה בכוחי להשלים עם המציאות הקיימת להיות משותקת, כי אז בהתחלה חשבתי, לפני חמש שנים, לפני שהכול התחיל, שאחרי מנוחה של כמה ימים אוכל להמשיך לחיות כרגיל.
עד שיום אחד…
אחרי ארבע שנים די מתוסכלות, אחרי שהבנתי שכל ניסיונותיי לסירוב עולים על שרטון, שזהו זה אני מכריזה על הפסקת אש. אינני קונה יותר קופסאות שימורים או צנצנות שאינני מסוגלת לפתוח. אינני מחפשת יותר דרכים משונות להעניש את עצמי. למרות שהשיתוק תפס אותי לא מוכנה, החלטתי שמהיום והילך אאמץ אותו לחיקי ואהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום שלי.
עוטפים אותי רופאים נחמדים ומקצוענים, שרואים בהתפתחות של המלפורמציה שלי עניין רב. במהרה נהפכתי לנושא מסקרן של הרפואה. אחרי שלושים שנה, התגלה לנו במפתיעה שהמלפורמציה הספציפית שלי די מורכבת ונדירה. הסתבר שהם שמעו על הנושא של מלפורמציה מנוגדת לכל מלפורמציה שהאחרים במצב שלי סובלים. אחרי החגים אבצע עוד כמה בדיקות מתקדמות – ואז יוחלט על ניתוח אחד או שניים לשיפור המצב ולהפחתת הכאבים העזים, ששינויי מזג האוויר בפריז לא תורמים לשיפורם.
עוטפים אותי רופאים נחמדים ומקצוענים, שרואים בהתפתחות של המלפורמציה שלי עניין רב. במהרה נהפכתי לנושא מסקרן של הרפואה. אחרי שלושים שנה, התגלה לנו במפתיעה שהמלפורמציה הספציפית שלי די מורכבת ונדירה. הסתבר שהם שמעו על הנושא של מלפורמציה מנוגדת לכל מלפורמציה שהאחרים במצב שלי סובלים. אחרי החגים אבצע עוד כמה בדיקות מתקדמות – ואז יוחלט על ניתוח אחד או שניים לשיפור המצב ולהפחתת הכאבים העזים, ששינויי מזג האוויר בפריז לא תורמים לשיפורם.
עד שיום אחד…
קרה לי את אשר היה אמור לקרות,
כנפיהם הגמלוניים של החיים החדשים הקבילו את פני בברכה.
יעל בר שם
את נישמעת אשה אמיצה וחכמה.תודה
תודה רבה
יעל
את נהדרת יעל, אני שמחה שהכרנו.
יעל ישראל היקרה
תודה רבה. אני חולקת איתך את השמחה הזו.
יעל