איציק אביב
  • איציק אביב

    כותב במוסף הספרותי של כל העיר הירושלמי פרסמתי 5 רומנים: הסכם עריכה רצח בפרק 13 (קונה מספר זה עותקים שיימצאו, נגמר גם לי) הערמונים הבלש ומוכרת הפרחים (יעל ישראל ערכה) אור נורה בפסטיבל המחולות עושה פילאטיס לאחרונה    

sms

 

 

SMS

 

"אל תשכח להחזיר לי מחר את ה-3200 שקלים שאתה חייב לי. להתראות. אבי." כשקיבל יוחאי את ה-,sms התלבט אם למחוק את ההודעה או להעיר את תשומת לב השולח על הטעות. מכיוון שמדובר בחוב כספי, החזיר בסופו של דבר sms למספר שהופיע בתחתית ההודעה, והעמיד את אבי על טעותו, הרי אין לו מושג במי ובמה מדובר.

אבי שלח מייד הודעה: "טעות במספר. סליחה."

כעבור יומיים נשלחה הודעה ליוחאי: "לא באת לתת לי את הכסף. אני הלוויתי לך ביום שביקשת. אתה יודע עד כמה אני זקוק לזה. אבי."

שוב החזיר יוחאי sms לאבי והדגיש את הטעות החוזרת, ושוב הודה אבי בתשובתו כי טעה. יוחאי ריחם על אבי שאינו מצליח לקבל בחזרה את כספו בין השאר בגללו, וניסה לנחש באיזו ספרה חלה הטעות.

כעבור יומיים שוב נשלחה אל יוחאי הודעת sms רבת שורות בה קונן אבי על מצבו וכי אם לא יקבל את הכסף מיד, לא יוכל לשלם שכר דירה ושכר לימוד, ומדובר בכסף שהלווה לחבר הכי טוב שלו. הפעם לפני שענה, היה יוחאי מוטרד. צר היה לו וחש כעס על חברו הנקלה של אבי שידע לבקש כסף אבל אינו יודע להחזיר.

כמה פעמים התקשר יוחאי למספר שבסוף ההודעה, ונענה ב"תפוס". אחר כך שלח sms לאבי והביע הבנה למצבו, ואיבה לחברו שבגד בו. הוא ביקש ממנו להירגע ולמצוא את המספר הנכון, והוא מוכן לעזור לו מול חברו שמסרב להחזיר את החוב.

מכיוון שלא נענה למעלה משבוע, הסיק יוחאי שאבי תיקן את טעותו ופועל עכשיו מול חברו שחייב לו כסף, וכמעט שנשכח ממנו העניין, ואז שוב קיבל sms מאבי.

"שיהיה לך על המצפון שנזרקתי מהדירה והפסקתי ללמוד. אבי."

יוחאי ענה מייד: "שלח לי sms עם הכתובת שלך ואשלח לך כסף."

כשקיבל את הכתובת מיהר יוחאי לשים במעטפה 16 שטרות של 200 שקלים כל אחד, הדפיס מכתב לאבי ולא חתם עליו,  ומצפונו נרגע למרות שאינו בעל החוב. הוא הרגיש שעשה מה שצריך: עזר לאדם במצוקה. יוחאי השתיק קול פנימי שניסה לייסר אותו בטענה שהוא פשוט אידיוט, שנפל קרבן למתחזה בשם אבי שעשה טעות בכוונה כדי לעורר רחמים ולקבל כסף שאינו מגיע לו.

כעבור יומיים קיבל יוחאי בדואר מעטפה ממוענת אליו ובה מזומן ומכתב לא חתום עבור אבי. התפלא שלא רשומה כתובת השולח ותהה מיהו אותו אבי. הוא אמר לעצמו שזו טעות, והוא קיבל כסף שמגיע לאדם בשם אבי שמחכה לו, ועכשיו אינו יודע מה לעשות.

יוחאי החליט שיעלה את הבעיה בביקור הבא. בזמן האחרון נגמרים לו הנושאים לדבר עליהם כשהוא שוכב על הספה, ולא נעים לו ממי שחייב להאזין לו מתוקף מקצועו, כשאין לו מה לחדש. 

 

שתי הערות:

1. יוחאי, כמו כל אחד אחר, יכול להתכתב עם עצמו במיילים במחשב שלו, יכול להתכתב עם עצמו ב-sms-ים בנייד שלו, אבל לא יכול לדבר עם עצמו בטלפון שלו. למה? סיבה אחת – מחסום טכנולוגי. אז מוטורולה ונוקיה – בבקשה לפתור זאת למען יוחאי שלא ייענה בתפוס כשהוא מתקשר לעצמו.

2. כשהשלווה ממושכת באה הסערה, אבל אם היא לא שוככת אז גם עליה אין מה לדבר יותר. בקיצור – ברור. 

התפרסם גם בעיתון העיר.


 

 

 

50 תגובות

  1. אני לא יודעת אם יש כאן איזה הומאז" למה שקורה אצלנו בבלוג, אבל אתה יודע מה זה הזכיר לי?
    אתה מכיר את הטרילוגיה הניו יורקית של פול אוסטר? זה הזכיר לי את ההתחלה של החלק הראשון בטרילוגיה.

    • מסכימה עם אליענה על הדימיון לטרילוגיה של אוסטר, אלא שאצלו הרעיון יותר מפלצתי ושם, כשהטלפון מצלצל, מבקשים לדבר עם פול אוסטר…

      אהבתי מאד את הפתרון שמצאת לסיבוכי ה"טעות" הזו, שלך תדע אם היא אכן טעות, או לא… אני חושדת באבי…

    • תודה אליענה. זה אמנם נכתב לפני כמה חודשים, אבל, כן, קצת מתאים כמו שאמרת, בכך שלפעמים יוצאים מהומה כי באמת מחפשים על לדבר ולהתווכח, עם הפסיכולוג, החבר, חברה וכולי. ליוחאי הכי קל לעשות זאת, כי הוא יוצר קונפליקטים עם עצמו בשתי זהויות שונות. פעם בשנה ליום יומיים שיהיה שמח כזה.

  2. גלדמן מוטי

    אני מוצא את קטע שובה לב:לאט לאט מנוצלת ההזדמנות שמציעים החיים – זרם הטעויות המקריות – לעבור למציאות אחרת, לזהות אחרת.

    • אורה ניזר

      איציק, סיפור מפתיע, בהחלט יכול להיות מהחיים, ויוחאי יכול להתקשר לנייד שלו מהטלפון של בזק או הוט, יד ימינו בנייד ושמאלו בבזק, יהפה … .

    • תודה מוטי. אני מניח שגם אצלך לפעמים אתה מרגיש שאין כבר על מה לדבר עם המטופל, די נגמרו הנושאים.

      • גלדמן מוטי

        איציק,יש מטופלים שאצלם זה הרגע הגדול בו מתחילים להתגלות דברים חשובים וכאובים, שהוסתרו על ידי "דברים מעניינים". אצל אחרים זאת השעה לסיים את השיחות.

  3. חוה פנחס-כהן

    החיים כמדע בדיוני ביחסים שבין הנפש לטכנולוגיה

  4. מירי פליישר

    מקסים איציק. עכשיו קיץ . חוששת שזה עלול לקרות גם לי,במיוחד שלמדתי רק עכשיו לשלוח סמסים . תענוג

  5. איציק, תמיד רציתי לצרוח שחברות הסלולר יוצרות "שסע" אצל כל הצרכנים. יד ימין רוצה לזרוק את המכשיר הערור הזה ויד שמאל רוצה לסָמֵס: מה נישמע?…
    (סיפור מגניב)

  6. נהנתי מאד הכתיבה העניניית וחוש ההומור שמאחוריו מסתתרת המון חוכמה.
    תודה.

  7. נהנתי מהקצקצר הזה
    על כל המשמעויות שלו

    תודה איציק

  8. רונית בר-לביא

    :))))) מדליק.

    הייתי מוותרת על שתי ההערות בסוף,
    כדי לתת לקורא להבין עד הסוף בעצמו,
    למוח הייקי-כורדי שלי לקח כמה שניות ..

    אהבתי את הסיפור עדיין באמצעו כשעוד לא יודעים שאבי הוא יוחאי.
    את "והביע הבנה למצבו, ואיבה לחברו שבגד בו", וההסלמה באמפטיה כביכול של יוחאי לשולח הלא מוכר ..
    זה שעשע ואחר כך הדאיג.

    נורא נחמד משעשע לפתח יחסי איבה לחבר של מישהו שלא מכירים :))

  9. מצחיק, איציק. נכתב לפני כמה חודשים? מתאים לכאן ועכשיו.

    ואיך זה שכל היוחאים והאביים והאולמרטים מקבלים מעטפות טלנסקי? מה, לי לא מגיע?

  10. איציק
    זה מסוג הסיפורים מה אני רוצה מעצמי???
    ברור שאני רוצה
    !!!
    יש בזה קסם.
    אני חושבת שכל הפלאפון בא לעולם כדי שאנשים יוכלו ללכת ברחוב ולדבר עם עצמם
    להתראות טובה

  11. פסיכולוג לא מספיק לאדם כזה, כמו יוחאי. נראה לי שנדרשת התערבות פסיכיאטרית לפיצול אישיותי שכזה.

    בלי ההערה הראשונה לא הייתי מבינה דבר.

    ובגלל ההערה השניה – זה נשמע לי בעיקר כמו ביקורת על פסיכולוגים, הסיפור הזה.

    מה אתה אומר?

    • תודה ראש פינה. אגב לא הזכרתי לא פסיכולוג ולא פסיכאטר, רק ההוא ששוכבים על הספה ומדברים אתו. נכון שהתכוונתי לאחד כזה, אבל במחשבה שנייה, יש הרבה מצבים ששוכבים על הספה ומדברים עם מישהו.

  12. איציק, מה שיפה פה שאין רוע. ה"רוע" הוא כשל תקשורת וטעויות שיפוט. זה יכול להיות משל קיומי, משל פסיכולוגי, מטאפיסי או אפילו פוליטי. משהו בקצר בין אדם לעצמו הוא אוניברסלי לגמרי.

  13. איציק, אתה כותב יפה. משפטים קצרים, קולעים וענייניים השומרים על מתח. מזכירים כמובן הודעות sms. הייתי מנסה אולי להרחיב את הסיפור הזה כדי שלא ייראה כמו תרגיל מצוין בכתיבה. בכל אופן, נהניתי מן הקריאה. רני

  14. אני ממציא לעצמי בעיות, משמע אני חי. יופי של פארודיה.

  15. רווית עטיה

    הומוריסטי מאוד! נהנתי מהקריאה

© כל הזכויות שמורות לאיציק אביב