בננות - בלוגים / / ספר ילדים – פרק ראשון
איציק אביב
  • איציק אביב

    כותב במוסף הספרותי של כל העיר הירושלמי פרסמתי 5 רומנים: הסכם עריכה רצח בפרק 13 (קונה מספר זה עותקים שיימצאו, נגמר גם לי) הערמונים הבלש ומוכרת הפרחים (יעל ישראל ערכה) אור נורה בפסטיבל המחולות עושה פילאטיס לאחרונה    

ספר ילדים – פרק ראשון

 

איך עזרו הכלבים – בובות


לכלבים  האמיתיים

 

 

 

כתב: איציק אביב
ציירה: עדיה וולק

    
פרק  ראשון


  גלי 

גלי גרה ברעננה בבית עם חצר. יש לה שני אחים גדולים: שגיא, האח הבכור, עובד 

על ספינה שמובילה סחורות. נדב, האח השני, לומד בתיכון ואוהב לצלם.

עודד, האבא של גלי, הוא שוטר. הוא נוהג בניידת משטרה. עודד משוגע על כדורגל 

ובעיקר על הפועל רעננה. הוא אומר שלא יחמיץ משחק של הקבוצה בעד שום הון 

שבעולם.
  


                  עודד, אביה של גלי

 

גלי אוהבת להקשיב לשיחות של מבוגרים. לפעמים היא 

שומעת מילה או כמה מילים שאינה מבינה,  אבל היא 

תמיד זוכרת אותן. אחרי שסיימה לשמוע מה שעניין


אותה, היא רצה לנדב שיסביר לה את מה שלא הבינה.  

לדוגמא היא ביררה אצל נדב למה התכוון אבא כשאמר: 

בעד שום הון שבעולם.

            


                    נדב, אחיה של גלי שלומד בתיכון

יונית, אמה של גלי, עובדת בחברת הטלפונים בזק. היא מקבלת שיחות של מנויים 

שהתקלקל להם הטלפון ודואגת שיפתרו להם את הבעיה הכי מהר שאפשר. 

היא עושה זאת באדיבות ובסבלנות.


יונית, אמה של גלי

לבית בו גרה גלי מחובר הבית של דודה אילנה האחות של יונית. לדודה אילנה אין משפחה. גלי שמעה את אמה אומרת לחברה שלה שאחותה עסקה בפיתוח הקריירה שלה כארכיטקטית. לכן לא היה לה זמן להתחתן וללדת ילדים.

גלי ביררה אצל נדב מה המשמעות של שתי המילים שלא הבינה: קריירה וארכיטקטית. 

דודה אילנה, אחותה של יונית אמה של גלי

לבית של דודה אילנה מחובר הבית של סבא יהושע האבא של יונית ודודה אילנה. הסבתא של גלי שהיא אמם של יונית ודודה אילנה, מתה לפני שגלי נולדה. בין הבתים של גלי, דודה אילנה וסבא יהושע, אין גדרות שמפרידות. גלי אוהבת לרוץ הלוך וחזור מהחצר שלה לחצר של דודה אילנה עד לחצר של סבא יהושע.

 סבא יהושע כבר לא עובד. יש לו חברה שבאה מארגנטינה. קוראים לה סופיה. גלי קוראת לה סבתא סופיה אפילו שהיא לא הסבתא האמיתית שלה.

                  יהושע וסופיה, הסבא והסבתא של גלי
     

בתחילת החופש הגדול, לפני שגלי עלתה לכיתה גימל, עזב סבא יהושע את הבית שלו. הוא הלך לגור בדירה של סבתא סופיה.

גלי שמעה את אמא ודודה אילנה מדברות. הן אמרו שסבא יכול לקבל עבור הבית שלו הרבה כסף והוא יוכל לחיות ברווחה עד מאה ועשרים.

גלי שאלה את נדב: מה זה לחיות ברווחה עד מאה ועשרים?

במקום סבא יהושע באו לגור קרן והוריה.

קרן היא בגיל של גלי. שתיהן בנות שמונה וחצי. 
ביום הראשון שהמשפחה של קרן באה לגור בביתה חדש, רצה גלי מהחצר שלה לחצר של הבית שהיה פעם של סבא יהושע. היא רצתה לראות את השכנים החדשים. 
              
שרון, אמה של קרן, אמרה לגלי: איזו ילדה חמודה את. אולי תיקחי את קרן אתך לשחק עד שנכניס את הרהיטים והחפצים שלנו הביתה.

 מאז גלי וקרן חברות בלב ובנפש ואינן נפרדות אחת מהשניה. הן מספרות אחת לשנייה את הסודות הכי כמוסים שלהן. הן אף פעם לא רבות ולא מקנאות אחת בשנייה.

 גלי וקרן


                          

 

13 תגובות

  1. צריך לפרק את הטקסט ואת התמונות ולהעלות אחד אחרי השני וזה קצת משבש את הפונטים. כתבתי את זה כניסיון לילדה בת 8. וכמובן הציירת שהפיחה חיים בסיפור.

    אני מקווה שרואים את הציורים.

    בפרקים הבאים יש התרחשויות סוערות…

  2. סיפןר מקסים ומלא חיים ואנושיות. גם הציורים. היה לי תענוג לקרוא. אם זה גמור, לשלוח להוצאות לדעתי. זה מלא חן ועניין.

  3. ו… הכנת את התפאורה, מחכים לאקשן…
    מאין הציורים?

  4. רונית בר-לביא

    מתוק וציורים מקסימים.

    בהחלט אפשר לחוש שהסיפור מועד לפורענות :))

    אני כתבתי שני סיפורי ילדים, לפני כמה חודשים, הכל הכל בחרוזים.

    כולם מתפעלים לי מזה סוף,
    אני שולחת להוצאות, והכל לא.
    כותבים לי שזה יפה ומחורז מאד טוב, אבל שכרגע הם לא מוציאים וכרגע לא זה ולא פה ולא ההוא.

    איך אנשים מצליחים להוציא בארץ ספר ילדים ?

  5. איציק זה מביך

  6. זה מעניין, אבל יש כאן קצת ריבוי פרטים שהופך את הטקסט לקצת מבוגר, השאלה לאיזה קבוצת גיל הוא מיועד, אני מקווה שאתה מקבל בברכה כל התייחסות .
    שבת- שלום.

  7. איציק
    חשה שלא נכון לפתוח כך סיפור. חסר לי מעט משהו שקורה, שדרכו אוכל להבין את הריכוזיות של המשפחה, הפיקנטיות(סבא וסופיה), משמעויות הדברים שגלי אינה מבינה. כלומר, אולי כדאי לבחון אירוע שמתרחש, שמכניס באחת אל מה שאתה רוצה שנדע. שמטעין, מסקרן.

    איני אוהבת את הציורים, החל מעיצוב דמות, המשך בקומפוזיציות וגם סגנון.

    כך או כך, מחכה להמשך הסיפור. מאוד אוהבת חיות, וכלבים בפרט.

  8. איציק הציורים בעיני נפלאים גם בכתיבה יש חן אבל לדעתי מה שעכשיו זו הקדמה ואין צורך בה,{היא טובה לכותב להגדיר לעצמו,} אחר כך בספור תוך ההתרחשויות תוכל לתת את האנפורמציה הזאת, הוצאתי לאור ספרי ילדים רבים ואשמח לעזור!

  9. תודה למגיבים. יבואו בהמשך הפרקים הבאים.
    כאמור הספר לא נועד, לעומת דברים
    אחרים שאני כותב, אלא עבור ילדה אחת ספציפית, שיש לה ארון בבית מלא בובות של חיות, ורקמתי עליהן סיפור.
    בסוף אשמח מאוד לכל עזרה.

  10. עדיין אוהבת את רוב הציורים, אבל הציורים של אבא ושל נדב חסרים צבע, איציק. צריך להגיד לעדייה שציורים חסרי צבע – הילדים לא יאהבו. אז אפילו שהשוטרים כחולים וכך הם צריכים להיות – משהו צריך להיות צבעוני ברקע. כך גם אצל נדב.
    זו דעתי.

    לגבי התוכן – יש כאן הרבה יותר מדי פרטים וילד "רגיל" עלול להשתעמם בתיאור המשפחה הנרחב. ילד "רגיל" זה אומר ילד שאין לו דודה אילנה ואין לו סבא יהושע… כלומר, אין נקודות חיבור מיידיות לסיפור.

    אולי כדאי להתחיל עם יותר אקשן ואחר כך להוסיף את פרטי בני המשפחה. לדוגמא – לספר איך גלי וקרן הן חברות-הכי-טובות ורק מאוחר יותר לספר איך קרן הגיעה לשכונה.

    בסך הכל יש כאן סיפור מודולרי שאפשר לשחק איתו ועם סדר ההתרחשויות.

    שבת שלום. תענוג לגלות שאתה כותב גם לילדים.

  11. עדנה גור אריה

    הפרק הראשון עושה חשק לעוד.

© כל הזכויות שמורות לאיציק אביב