ספר ילדים: מבצע ההצלה (עד הסוף)

 

 

 

פרק 1 : http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=7295&blogID=70
פרק 2+3:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=7312&blogID=70
פרק 4:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=7337&blogID=70
פרק 5:
 http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=7338&blogID=70
פרק שישי
לתוכנית של דודה אילנה היו כמה שלבים.

בשלב הראשון יצאו בערב נדב ואמו יונית. קרן ציידה אותם ברשימה בה היו הפרטים של הכלבים שהועברו לדוקטור הרמן.

הם הלכו מבית לבית. הכלבים שכבו עצלים בחצר. מאז שעזבו את בית הכלבים של שרון ודניאל הם עייפים ועצובים.

נדב נכנס לחצר. תפקידה של יונית היה להזהיר את נדב אם מישהו מתקרב. תפקידו של נדב היה לצלם את הכלבים. 

את הכלבים שצילם, העביר נדב למחשב של דודה אילנה.
בשלב השני ישבו דוד אברהם, נדב וקרן מול המחשב של דודה אילנה. דוד אברהם ניסח מכתב למתפרה בסקוטלנד שמייצרת את החיות-בובות.

במכתב היתה בקשה להכין כלבים-בובות לפי התמונות שנדב צילם. הוא הדגיש שעליהם להשתדל מאוד שהם יצאו עצובים.

כמו כן ברגע שייגעו בהם יצא מהם המשפט: תחזירו אותנו לבית הכלבים של שרון ודניאל.

את ההקלטה של המשפט הזה עשתה קרן. היא הצליחה לומר זאת בקול עצוב עד כדי בכי.
נדב שלח את המכתב, עם התמונות ועם ההקלטה, בדואר אלקטרוני למתפרה בסקוטלנד.

 דוד אברהם, נדב וקרן מול המחשב
בימים הקרובים כולם חיכו בקוצר רוח שיגיע המשלוח מסקוטלנד. כעבור חודש הגיעו כלבים-בובות שהם העתק מדויק של הכלבים שצילם נדב. הם נראו עצובים ומסכנים.

כשנגעו בהם, הם אמרו בקול מעורר רחמים: תחזירו אותנו לבית הכלבים של שרון ודניאל.

 הגיע הזמן לשלב השלישי בתוכנית. הוא התבצע ביום בו עגנה הספינה של שגיא בנמל.
שוב הם עברו בכל בתי הכלבים. הפעם יצאו יונית, נדב, קרן גלי ועודד שנהג בניידת המשטרה שלו.
הם לקחו אתם את הכלבים-בובות שהגיעו מסקוטלנד. 
גלי וקרן נכנסו לחצר הראשונה. גלי לקחה איתה את החתול-הבובה. היא וקרן זרקו אותו האחת לשנייה כמו באותו היום בחצר הבית של קרן.
הן חשבו, שכמו אז, זה יעורר את הכלבים והם ירוצו אחריהן.
נדב ירד מהניידת ובידו הכלב-בובה שזהה לכלב בחצר אליו נכנסו גלי וקרן.
יונית השגיחה שאף אחד לא יבוא. לפי התוכנית הכלב היה אמור לרוץ ולרדוף אחריהן עד הניידת.

כאשר הכלב ייכנס לתא האחורי תיסגר הדלת. נדב יניח בחצר את הכלב-בובה וכולם ייסעו לחצר הבאה.

 אלא שחל שיבוש בתוכנית.
הכלבים עכשיו אינם הכלבים של פעם. הטיפול שעברו אצל דוקטור הרמן עשה אותם אדישים ונרפים. שום חתול כבר לא מעורר אותם לקום ולהתרוצץ.
לאור המצב הם שינו מעט את התוכנית. נדב הניח את הכלב-בובה בחצר. לאחר מכן הוא, גלי, קרן ויונית הרימו בכוחות משותפים את הכלב האמיתי והביאו אותו לניידת.וכך הם עברו מחצר לחצר, אף כלב לא התנגד.  

עד שהניידת התמלאה בכל הכלבים.

הכלבים בניידת המשטרה
לפי השלב הרביעי של התוכנית נהג עודד את הניידת לנמל. שם חיכו שגיא, אחיה הגדול של גלי,  וחבריו. הם העבירו את כל הכלבים לספינה.
את הלילה העבירו הכלבים בשינה מתנענעים על הגלים. שגיא לא ישן כל הלילה וישב על סיפון האנייה משגיח שמאומה לא יקרה לכלבים.

                         שגיא, אחיה הגדול של גלי,  יושב על סיפון האנייה

למחרת בבוקר, בהתאם לשלב החמישי, ביקשה קרן מהוריה שייקחו אותה לטיול לנמל. היא רוצה לעלות לספינה של האח של גלי שמחכה לה שם.

כשהגיעו לספינה ציפתה להם הפתעה. הכלבים שעזבו אותם חיכו להם. מה רבה הייתה ההתרגשות.

דניאל ניגש לכלב אחרי כלב. ליטף וחיבק ונישק ודיבר עם כל אחד ואחד מהם. שרון שרה להם את השירים שהם אוהבים.

והכלבים כמו נולדו מחדש. הם מלאו חיים.

יונית ועודד סיפרו לשרון ולדניאל את התוכנית של דודה אילנה וכיצד כולם השתתפו בה.

ההורים של קרן היו כה מופתעים עד שלא הצליחו לומר מילה. יותר מכל התפלאו איך קרן הצליחה לשמור בסוד את התוכנית מהם.

דניאל ארגן את הכלבים בשתי קבוצות. שגיא כבר דאג קודם לבלונים ושערים. עודד הביא מטפחות לצוואר בצבעים שונים כדי להבדיל בין הקבוצות.

 לא היה גבול להנאה של שגיא וחבריו, ושל עודד כמובן, כשצפו בשתי קבוצות הכלבים המשחקות כדורגל.

 הכלבים משחקים כדורגל על סיפון הספינה 

פרק שביעי

באותו הזמן התבצע ברעננה השלב השישי והאחרון של התוכנית.

ההורים וילדיהם מצאו בבוקר בחצרם את הכלבים-בובות. הם התפלאו מאוד.

מצד אחד הם דמו להפליא לכלבים האמיתיים. מצד שני הם לא נבחו ולא נעו. הם נראו עצובים ומתגעגעים למשהו טוב שנלקח מהם.
כשנגעו בהם יצא מהם המשפט הנוגע ללב: תחזירו אותנו לבית הכלבים של שרון ודניאל.

 הפעם ההורים לא יכלו לעמוד בלחץ ילדיהם. מה שראו ומה ששמעו הציף אותם ברגשות צער ואשם. הם מיהרו אל ביתם של שרון ודניאל. הבית היה נעול. באותה שעה בילו קרן והוריה על הספינה.

 דודה אילנה ודוד אברהם קיבלו את פניהם בחוץ. דודה אילנה אמרה להם: תשאירו את הכלבים אצלי. כששרון ודניאל יחזרו הביתה, אני אשכנע אותם לקבל בחזרה את הכלבים, ולהחזיר להם את שמחת החיים שאבדה להם.

הם הפצירו בה שתשתדל אצל שרון ודניאל שיחזירו את הכלבים למה שהיו.

הם רק הסתלקו ודוד אברהם אסף את כל הכלבים-בובות והכניסם לבית של דודה אילנה. באותו הרגע הרגיש שיותר מכל הוא אוהב אותה.

לקראת ערב החזיר עודד את הכלבים האמיתיים בניידת. בערב הוא, יונית, נדב, גלי וקרן, החזירו כלב אחרי כלב לבעליו.

למחרת הם כבר הובאו לבית הכלבים של שרון ודניאל.

שמחת החיים חזרה אליהם. כי כלבים, כמו ילדים, מאושרים במקום בו מוענקת להם אהבה.

דוקטור הרמן עזב בכעס את השכונה.

דוד אברהם עבר לגור בביתה של דודה אילנה. יחד אתו הגיע אוסף עצום  של חיות-בובות.

גלי וקרן ביחד.

מעבר לכל עומדת החברות ביניהן.       

 ————– סוף —————-

  

 

וכך הם בחדר הילדים. ומי יודע אולי כשאנחנו ישנים הם יוצאים להציל חיות אמיתיות כמו בסיפור הזה.