אני והעיר הקדושה הייטקיסטית לשעבר (ושוב וחוזר חלילה), כותבת הומור ושירה, שרה מקצועי, רוקדת. וגם בועות סבון
יצאתי היום מהקונכיה שלי אל "העיר".
כלומר, זה לא שאני לא יוצאת מהבית,
אני יוצאת המון, אבל בעיקר לטבע, למקומות שקטים,
למדבר, מעיינות, דברים כאלה.
עיר אני די לא סובלת, לכן למרכז העיר, אם אני נאלצת להגיע, זה רק בסבל ועצבים
ורק כשממש חובה.
לכן אני כבר לא כל כך מכירה את העיר והמרכז שלה, ואחת לשנה או ככה,
מוצאת את עצמי מכירה מחדש מקומות שנפתחו, בניינים שנשחקו עוד קצת, היסטוריה
חיה שממשיכה להדגים את עצמה לכל דורש, וגם סתם אנשים כמוך כמוני שמנסים כמו
כולם פשוט לחיות.
ירושלים, כולנו רגילים לראות בה עיר ממלכתית.
עצרות, טקסים, תהלוכות, חסימות כבישים, משטרה, מאבטחים, נשיאים, ראשי ממשלות,
פסטיבלים-אליהם-מגיעים-תל-אביבים, לוויות, המון המון המון לוויות,
המון הר הרצל, המון הספדים ובכיות וקינות וגם זיקוקים.
כל יום הוא אבל או טקס או עצרת, שלא נדבר על התיירים הרבים שהופכים את העיר
לסוג של אנטליה עם הגמלים מעץ והספרים על מצדה ותסמונת-ירושלים שלהם,
והנוצרים-אוהבי-ישראל והנוצרים או מוסלמים הפחות אוהבי ישראל,
והישראלים שברחו ואלה שחזרו, והסטודנטים שנראים כשבויים-ל3 שנים,
והפריקים והשאנטי, עדרי השאנטי עם הראסטות.
ומה על הישראלי הרגיל היומיומי, שלא לומר היאפי ?
נשבעת שכמעט אני לא רואה כאלה.
אז במקום להספיד את העיר ולהתלונן ולירוק לבאר, ולכתוב מתוך הדימיון והנדמה לי,
החלטתי שאין כמו מראה עיניים, פיח לגבות וסירנות לאוזניים בכדי להתרשם.
והאמת ??
כמה שעיר זה חלחלה בשבילי, דווקא נהניתי.
הנה כמה מהממצאים לפניכם, כל התמונות לקוחות מאותו אזור ברדיוס כמה עשרות מטרים:
ההוא עם החולצות – הבחור צריך לקבל פרס "יקיר העיר" על היצירתיות שלו.
.jpg)
מעתיקים אותו בתל אביב, עושה כבוד לעיר
דילה – קיצור של "די לכיבוש", מקום-של-שמאלנים, מלא ארועים מעניינים וחלקם שוליים
הכל הולך עם הכל:
רק בירושלים, הסביח ללא תסביך !!!!
.jpg)
מה, אנחנו תל אביבים סמולנים עם תסביכים ? אנחנו אוריגינל !!!
המון אמנות רחוב, "גרילה":
אתם רואים נכון:
בועט
.jpg)
מודעות מהתחת
מי אמר שאין ים בירושלים ?
והשדרות מתרוקנות:
זה:
לא יעזור הרבה ….
קצת יידישקייט
קטן ואיני
מי אמר שאין ים בירושלים-2
וכבוד ראש העיר, מר לופוליאנסקי,
אני באמת באמת חושבת שהשנה הייתי תושבת מאד טובה,
שילמתי ארנונה בזמן,
לא זרקתי זבל ברחובות,
לא הפגנתי על תקציב התרבות בעיר (1% משל תל אביב),
התייחסתי בנימוס לשונים ממני,
ניסיתי לקרב בין הקבוצות השונות.
מה עם איזה "יקירת העיר" ככה במסגרת מוזהבת שאתלה במסדרון ?
חה חה חה ואיזה יופי
תצאי בחוץ הרבה ותצלמי
קצת לנוח מכל המלל את לא חושבת?
היה נורא בידור, מירי.
חשבתי עלייך ועל כל שאר האמנים בבלוגייה.
אתם חייבים לבוא לכאן לערב בלוגייה.
נעלה את לופוליאנסקי על ראש שמחתנו.
רונית, אם הייתי תייר הייתי קונה גלויות רק ממך.
תודה, אמיר הפשוש !!
אולי אני אייצר גלויות באמת,
כאלה של אנטי-צילום,
כי אני לא מבינה כלום בצמצמים וזמזמים,
מצלמת-רעיונאית כזאת, ללא הטכניקה.
טוב ביי בינתיים,
הולכת לשלטונות.
את צלמת מוכשרת
ואני מתגעגעת לירושלים.
גרתי בה לפני שנים.
לאופטומטריסט אני נוסעת לירושלים כי זה יום כייף.. עכשיו גם הילדה שלי באה אתי.
בנחלאות היא חשה רתיעה משום מה, אני מתה על נחלאות.
אם עושים ערב בלוגיה אני בפנים, כן?
הי מה קורה לכם נפגשים אצלי בתערוכה ב5 ביוני בשמונה בערב בבית האמנים באלחריזי 9 או בשיח גלריה שבו אתם יכולים להתחיל לזרוק רעיונות .
רונית אל תמשכי לי את התלאביבים פתח תקוואים לירושלים זה לא חוכמה ואת עוד תעשי להם סיור במקומות המגוחכים שאת חופרת שם.
דרך אגב למה לא צילומים משובחים עם הראש המשוגע שלך? אל תוותרי . יש משהו ייחודי מאוד בצילךומים שלך.
וואי וואי, מירי,
אצלך ביום חמישי בערב ??
אני רוצה לבוא,
רק לא מסומנת לי תל אביב על המפה.
את יודעת מה, אם לי באה, אני באה.
(שיהיה עם מי).
"אין אין מי לי, לי לי"
אני רוצה לראות את התערוכה שלך,
באיזה אזור זה בתל אביב?
אני לא מכירה כלום.
ובענייני צילום: אני מאותגרת טכנית בכללי, אז מעדיפה לצלם במצלמה הסבירה שלי ולא להצטרך להבין בטכניקה של צילום.
אני מעדיפה לעסוק אך ורק ברעיונות לצילום וזהו.
לא משקיעה כמעט בכלל, המצלמה תמיד עליי, והיום במקרה הלכתי לקנות חולצות אז כבר צילמתי בדרך.
ביום חמישי אני אבוא, מירי.
אבל ממילא לא תזהי אותי בין מיליארד איש.
רוניתוש
אלחריזי 9 ליד גן העיר (כיכר רבין בהמשך) אם מגיעים לרח" אבן גבירול ועוברים את ההצטלבות עם ארלוזורוב את כבר קרוב. תלוי איך את מגיעה.
אם תמי קאלי מגיעה לפתיחה ,תמצאי אותה מדסקסת פה ושם בבלוגייה אצלי היא כבר חברה רישמית . חמודה מאוד. נדמה לי שהיא ירושלמית :)))) בכל אופן כמה בלוגיסטים כבר הודיעו שבאים. זה לא צריך להפריע לך ללכת לערב של שחר מריו יקירי . אם זה לא היה ביום שני הייתי רצה לשם. טוב וגם השבוע :))))))לא ממש מתאים לי
וואו, מירוש.
אני מתרגשת בשבילך.
מה עושים בפתיחות ?
לוגמים מיץ פטל בכוסות גבוהות
ומדברים עם אנשים ?
אמאל"ההה :))
אגב, אנה כרמי נתנה לי אתמול מן הזמנה לאיזה ערב קרמיקה באיזה אגם ברעננה (!) שנקרא "כד וחומר".
היא אמרה שגם אם אמנות פלסטית לא בדיוק התחום שלי, זה יעניין אותי.
כד וחומר יריד יפה אבל יריד נא לא להתבלבל . כאן זו תערוכה . לא מיץ פטל יין גרוע . בפתיחות שהיו לי פשוט שמחתי והיה לי טוב . אני אוהבת ללכת לפתיחות ולפגוש אנשים מאז שהבנתי שכולם אנשים וכולם קצת נבוכים ומנסים לדבר כאילו אין פתיחה ויש דבר אמיתי של פגישה . כולם מתאמצים וזה נוגע ללב ולא מפחיד. תבואי עם הירוק ורוד שלך ויהיה לי פרפורמנס .
יודית, תודה.
מתאים לך ירושלים דווקא.
פה יש כר נרחב לאנשי הפגנות ו"דילה" כאלה :))
בכלל, אמנים חיים כאן טוב, בעיקר שוליים.
מה זה דילה?
פעם חייתי בירושלים,
כשהייתי סטודנטית בהר הצופים
ואחר כך בקטמונים.
הייתי רוצה לגור בימין משה
או בנחלאות.
יודית,
"דילה" זה מקום כזה, מופיע כאן בתמונות,
מן בית קפה-פאב שרחוב שלומציון המלכה.
"דילה" מתוך "די לכיבוש", מקום עם אוריינטצית שמאל,
שמקיים כל מיני ארועים וערבי-כל מיני.
האמת – עוד לא הייתי בערב שלהם, אבל זה מוכר ומדובר.
ואת רוצה לגור בימין משה ?
גם אני.
זה אחד המקומות היקרים בארץ אני חושבת.
מבחינת בתים.
היא ציורית וגם נחלאות.
אבל אני לא אוהבת עיר,
כמה שיותר פריפריה וכפריות, ככה יותר לטעמי.
גם אני מעדיפה את הכפר, אבל אין לי רישיון אז האופציה נשללת.
אולי כפר עם אוטובוס ליד, כשיגדלו הילדים שלי.
ימין משה זה של עשירים? כשהייתי ילדה היו לי שם דודים, אחר כך פינו אותם בגרושים, עכשיו אני מבינה למה..
המדינה הזאת נמכרת לעשירים.
נחלאות זה גם לעשירים?
אני אוהבת את ירושלים גם בגלל הקור, אני בן אדם של מקומות קרים.
אמרת את המילה יודית.
הקוררררר
אני מתה עליו.
כשאח שלי ואחותי באים מתל אביב הם מרגישים כאילו שיש כאן מזגן ברחובות.
בחורף לא נורא מידיי, מרענן כזה,
ובקיץ ממש סביר ובערב אפילו…. קריר.
מה שכן, אני חייבת להודות שלהגיע לתל אביב זה תמיד הלם, כמו ניו יורק בקטן לירושלמי המפוחד.
וכמות החילוניים בתל אביב…. זה הכי שוק.
צילומים מיוחדים.
ה-Google – לא הבנתי למה השלט נועד.
אצלי זכית ביקירת העיר לפחות בהנצחתה
בתמונות של שגרתיות.
מיוחדים ?
תודה, איציק.
ירושלים היא כולה ייחוד אחד גדול.
פשוט צריך לקחת מצלמה וזהו.
מרוב ייחוד לא נשאר בן אדם.
הכי מגניב "הים" בירושלים!
:))
יפה הים והסביח אורגינל (זה צריך להיות "אוריגינל")
תודה יניב,
ונדמה לי שרעיון הסביח בא כשלילה של "תסביך הסביח" התל אביבי.
תודה תמר.
אין לך מושג כמה כל התמונות כאן מקריות.
כנראה ההוא שם למעלה אוהב שאני מצלמת.
בכלל הוא אוהב שאני עושה דברים בחינם.
:))
כשמשהו כרוך בפרנסה הוא חוסם לי.
רונית,
גם אני מצלמת, בחינםםם! אני גרה בתל-אביב, (כל חיי) והשנה אני מצלמת תל-אביב, 2008.
אני משתדלת לצלם כל מיני "ענתיקס" מהעיר, דברים שלא ירחק היום ויעלמו מהנוף העירי שלי. ואם קצת אמונה, אני בטוחה שהכל יסתדר לך.
שיהיה בהצלחה!
:))
רונית, יש כמה צילומים, שאני מתפתה לבקש את הנגטיב.
ואיך מגיעים לחנות של החולצות?!
צילומים מצוינים. עושים חשק לנסוע לירושלים. אגיע אליה לרגל שבוע הספר בשבת הבאה
אה, אסתי, יופי.
את מגיעה למתחם הרכבת ??
יהיה מעולה שמעתי.
גם יהיו המון הופעות רחוב כאלה די בחינם ונדמה לי שגם קולנוע לאור ירח.
הי שחר.
תודה, איזו מחמאה …..
אם אתה רוצה צילום מסויים, בקש,
הכל במחשב בקבצים.
אתה כירושלמי בטח מכיר את כל המקומות האלה.
והחנות – "ההוא עם החולצות" – רח" בן סירא 3.
הנה האתר של הדלוק הזה:
http://www.h-i-h.info/
אתה יודע, הפניה הקטנה משלומציון המלכה, ליד ביטוח לאומי, מול הדיוואן הישן.
וווואוו.
תגידי, רונית, מה מוכרים בתחת???
התחת ?
קיוסק הזוי ביותר,
שמוכר דברים של קיוסק ("פיצוציה" בתל אביבית),
לצד כמה דברים הרבה יותר שנויים במחלוקת כמו מריחואנה חוקית וכאלה.
וכל פעם הם מוסיפים עוד שגעון, ראיתי הפעם שהוסיפו גם "קובה בתחת",
הם דלוקים פחד …..
:))
ותמיד יושב שם איזה בחור שנראה מעניין והוא הרבה יותר בוהה בך מאשר אתה בו.
אתה גם קצת פוחד שהוא יחמוד לך את התחת אז אני לפחות הלכתי ברוורס, לא ממש הסתובבתי :))
יש מריחואנה חוקית?
מריחואנה או חשיש,
אני לא מצוייה בזה.
מדובר נדמה לי בתחליף שהוא חוקי.
אבל אני זוכרת ציור עלי מריחואנה.
מצד שני, הקרבה של האזור לעיר העתיקה ובכלל ל"חומרים" מעוררת תהיות.
נראה לי מוסד מעניין.
בחיי, רונית, את חייבת להוציא מין מדריך אלטרנטיבי לירושלים, או משהו כזה. התחת הזה נשמע חתיכת מקום… 🙂
חחח…
רונית, אני חשבתי בטעות שאת "מטרידת כלבים סדרתית", ואת חשבת שאני ירושלמי. אז לא. אני תל אביבי עם שורשים חיפאיים וקריית ביאליקיים.
אבל אני פוקד את ירושלים לעתים תכופות בענייני עבודה. ואולי התבלבלת בגלל שאני מופיע בערב של "משיב הרוח" בירושלים.
ואני רוצה את שתי תמונות "מי אמר שאין ים בירושלים".
🙂
בכל מקרה, תודה על ההפנייה לחנות. נראה לי שיש שם חולצות מדליקות, ואני מתכוון לקפוץ לבן סירא.
טוב, שחר, אז הממוצע של שתי הטעויות שלנו הוא מטריד כלבים סדרתי חיפאי
:))
את שתי התמונות שאתה חומד כאן אתה יכול לקחת, לעצמך, אבל בבקשה לא להעביר הלאה.
תעשה קליק ימני על כל תמונה והוא ייתן לך אופציה לשמור אצלך.
ובאמת רציתי לבוא לערב שלך ביום שני,
רק אף אחד מחבריי לא יכול היה להתפנות, ואני לא אוהבת ללכת לבד….
איך היה?
אה…אבל זו לא אותה רזולוציה.
אני אלך לבן-סירא, ואדפיס את אחד הצילומים שלך על חולצה, ואעביר אותה הלאה בכל רחבי תל אביב וחיפה.
ובאשר לערב, לא פִדחתי את עצמי, וזה טוב. את יודעת שזה היה בצריפו של הנשיא יצחק בן צבי? שיחק אותה סטייל בן גוריון, רק באמצע שכונת יוקרה. חחח…
ויש לי משהו להגיד לך בקשר לעצומה שלך, ואעשה זאת (אם יהיה לי כח) באי-מייל אישי.
ואיך היה בפתיחת רובע האמנים? גם אני לא יכלתי לבוא. ערב השירה, על אף שריתק, התארך (למה מארגני ערבי שירה לא לומדים על אמנות הצמצום?) והייתי רצוץ וכמֵהַ לביתי התל-אביבי…
היי, אני אשלח לך למייל את התמונות המוגדלות, אם תרצה.
ולגבי העצומה, היא לא "שלי",
קיבלתי אליי למייל, והפצתי לאנשים.
תודה רונית. צילומים מדליקים. מצחיק מאד וגם מטורף כמו הטירוף של העיר הזו אותה עזבתי לפני 20 שנה. עכשיו נראית לי הרבה יותר מטורפת, וגם כמו אמיר, הייתי קונה ממך גלויות של העיר הזו… מציעה לך לצלם שם על יד הכותל. זה כל כך הזוי…
פיוט ואלימות, העיר הזאת שקשה לי לנשום בה. אבל ריעננת יפה עם הים, והצילומים הריקים דווקא מאדם.
בירושלים קשה לך לנשום, לאה ?
ואת גרה בגוש דן ?
….
מרכזי עיר אף פעם לא ניחנים באויר צח,
אבל אני את האזור הזה לא יכולה לעזוב ממש בגלל האויר הצלול והקרירות.
כל פעם שאני נאלצת להגיע לגוש דן אני נחנקת פיזית והאמת שגם נפשית.
משהו בקצב החיים המטורף והמהיר,
בדאווינים והטרנדים, פשוט לא נותן מנוח.
גם הבטון ועודף הפיח קשים …
מה שכן, אני שומעת הרבה מאנשים שירושלים מאיימת עליהם ומדכאת אותם.
היא כזו,
רק שאם גרים בפריפריה שלה, זה בסדר.
גרה בשפלה. רחוק מהפיח. והנשימה קשה לי יותר בבירתנו במובן המאטפורי. האוויר הצלול כיין שלה, דווקא לרוחי.
כן, המטאפורי מובן.
אני חושבת שמטאפורית אני יכולה לנשום רק במדבר. כלומר נשימה אמיתית.
וים המלח.
רונית, צריך לדעת להרים את הראש כדי לראות… הצילומים שלך דוקא עושים חשק להגיע לעיר הקודש החילונית, . יש בה משהו . אהבתי את הים בירושלים, התלא ביבים הסמולנים והסב- תסביך .
כל הכבוד לירושלים!!!! עוד תהפוך לפריז חחחח.
התמונות מלאות הומור, רק ירושלמי יכול לקלוט מה קורה…
מקסים אם את רוצה לבוא לציפי, תרדי בתחנה מרכזית צפון, משם לא בעיה להגיע אפילו אבוא לשם לקחת אותך…
להתראות טובה
נהניתי! אם הייתי ראש העיר היית בטוח יקירת העיר!
תודה, יעל, טובה ואומי.